בכורות דף נא – הפודה על מנת שהכהן יחזיר את הכסף

  • הרב אברהם סתיו
במשנה נאמר שבמקרה שבו האב נתן כסף לכהן לשם פדיון בנו באופן שאינו מועיל לצאת ידי חובה (כגון בשטר) הוא חייב לפדות את בנו בשנית, אך מותר לכהן להשיב את כסף הפדיון לאב:
"לפיכך, אם רצה הכהן ליתן לו במתנה – רשאי".
בברייתא המובאת בהמשך הגמרא מבואר שבאפשרות להשיב את המעות נעשה שימוש גם במקרים רגילים של פדיון הבן, ולא רק במקרים חריגים של פדיון כפול:
"נטלו והחזירו לו – יצא, וכך היה מנהגו של רבי טרפון שהיה נוטל ומחזיר, וכששמעו חכמים בדבר אמרו: קיים זה הלכה זו".
מנהג זה של הכוהנים, אשר הפך לנפוץ יותר בימינו, כאשר הכהנים הם רק "כהני חזקה" (עיין פתחי תשובה יו"ד שה סקי"ב), עלול להיות בעייתי כאשר הפודים מכירים את הכהן וסומכים עליו, כפי שמובא בגמרא:
"רבי חנינא הוה רגיל ושקיל ומהדר, חזייה לההוא גברא דהוה קא אזיל ואתי קמיה, אמר ליה: לא גמרת ויהיבת מידעם, ביש, הילכך אין בנו פדוי".
האדם הנ"ל נתן את מעות הפדיון לרבי חנינא מתוך כוונה שזה ישיב לו אותם כמנהגו, ועל כן אמר לו רבי חנינא שבנתינה כזו אין בנו פדוי. הראשונים הקשו מהי בעצם הבעיה בפדיון כזה, שהרי מתנה על מנת להחזיר שמה מתנה, וממילא אמור הפדיון לחול גם אם הפודה התכוון מראש לכך שיחזירו את כספו. ניתן למצוא בראשונים שתי גישות ביחס לשאלה זו:
א. התוספות על אתר (ד"ה הלכך) כתבו שהבעיה בפדיון על מנת להחזיר היא שהכהן נראה ככהן המסייע בבית הגרנות. כלומר – נראה כאילו הכהן יוצר מעין עסקה עם הבעלים, שלפיה הכהן ישיב את הכסף (או את חלקו) ומשום כך יפדו כולם דווקא אצלו.
ב. מדברי הרמב"ם (הלכות ביכורים יא, ח) עולה שהבעיה היא שאין כאן מתנה גמורה על מנת להחזיר, אלא נתינה של הערמה, שאינה נעשית מתוך גמירות דעת.
ייתכן שמחלוקת הראשונים ביחס לפגם שבפדיון עומדת בבסיס המחלוקת שבין שתי הלישנות ברש"י. בהסבר דברי רבי חנינא כתב רש"י (ד"ה מידעם):
"מידעם ביש עבדת – דבר רע עשית, הלכך אין בנך פדוי אם אחזירם. לשון אחר: אפילו לא אחזירם אין בנך פדוי".
לפי הלישנא הראשונה ברש"י חלות הפדיון תלויה במעשיו של רבי חנינא: אם ישיב את הכסף – הבן לא יהיה פדוי, ואם לא ישיב – הבן יהיה פדוי. לעומת זאת, לפי הלישנא השנייה ברש"י הבן לא יהיה פדוי אף אם רבי חנינא ישאיר את הכסף אצלו. ייתכן שההבדל שבין הלישנות נעוץ במחלוקת הראשונים הנ"ל. לפי שיטת התוספות אין בעיה בנתינה עצמה, אלא רק בכך שייראה ככהן המסייע בבית הגרנות. משום כך, אם רבי חנינא ישאיר את הכסף אצלו – לא תהיה שום בעיה של מראית עין. אמנם, לפי שיטת הרמב"ם היה פגם בגמירות הדעת בנתינה עצמה, וממילא גם אם רבי חנינא ישמור את הכסף – הדבר לא יועיל לתקן את הפגם שבנתינה.