דילוג לתוכן העיקרי

בכורות | דף ס | שם עשירי

המשנה קובעת:
"קרא לתשיעי עשירי, ולעשירי עשירי, ולאחד עשר עשירי – אין אחד עשר מקודש.
זה הכלל: כל שלא נעקר שם עשירי ממנו – אין אחד עשר מקודש".
למרות הדין האמור, מסיקה הגמרא כי במקרה שבו יצאו שני טלאים יחד ונקראו שניהם עשירי – הדין שונה. במקרה זה גם הטלה האחד עשר מתקדש, למרות שלא נעקר שם עשירי ממנו:
"הא קמ"ל: דכל בת אחת תרווייהו קא קדשי, ואף על גב דלא נעקר שם עשירי הימנו".
אם כן, למרות שקריאת שם עשירי לשני טלאים בזה אחר זה אינה מאפשרת לאחרון להתקדש, קריאת שם עשירי לשני טלאים ביחד מתפיסה קדושה בשניהם. יתכן שהסיבה לכך היא שאין הבדל בין הטלאים, וכאשר הקדושה חלה על אחד מהם, היא חלה גם על השני. דהיינו, גם למי שסובר שניתן לצמצם וגם למי שסובר שדבר זה אינו אפשרי, למעשה, הבעלים קרא לשני הטלאים 'עשירי' ולכן הקדושה חלה על שניהם.
עד עתה הצבענו על ההבדל בין הדין במקרה שבו קריאת שם עשירי לשני הטלאים נעשתה בזה אחר זה לבין הדין במקרה שבו קריאת שם עשירי לשני הטלאים נעשתה בו זמנית. אולם מסקנה זו סותרת את הכלל המוכר (עירובין נ ע"א):
"כל שאינו בזה אחר זה – אפילו בבת אחת אינו".
דוגמה לכלל זה ניתן להביא מהמשנה במסכת קידושין (ב, ז):
"המקדש אשה ובתה או אשה ואחותה כאחת – אינן מקודשות. ומעשה בחמש נשים ובהן שתי אחיות, וליקט אחד כלכלה של תאנים, ושלהם היתה, ושל שביעית היתה, ואמר 'הרי כולכם מקודשות לי בכלכלה זו' וקבלה אחת מהן על ידי כולן, ואמרו חכמים: אין האחיות מקודשות".
כשם שלא ניתן לקדש שתי אחיות אחת אחרי השניה, כך לא ניתן לקדש שתי אחיות בבת אחת. כל דין שאינו יכול לחול לאחר חלות דין מסוים, אינו יכול גם לחול עם אותו דין בבת אחת. לכאורה גם בסוגייתנו היה צריך לומר שכשם שאם קרא עשירי לשני טלאים אחד אחרי השני – השני אינו מתקדש, כך גם אם קרא לשניהם ביחד – שניהם לא יתקדשו.
ניתן להסביר זאת בעזרת הדין הראשון במשנתנו. למדנו במשנה שאם הבעלים טעה וקרא לתשיעי עשירי, לעשירי תשיעי, ולאחד עשר עשירי – שלושתם מתקדשים. אם כן, מכיון שיש מצב שבו ניתן להקדיש את הטלאים בזה אחר זה, הקדושה חלה גם כאשר מקדישים אותם בבת אחת.

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)