דילוג לתוכן העיקרי

בבא מציעא | דף יג | משמעות ההחזקה בשטר

הגמרא בסוגייתנו דנה בהרחבה במחלוקת התנאים בעניין החזרת שטרות ובשיטות האמוראים בביאור יסודותיה. בתוך ביאור המשנה לדעת שמואל מסבירה הגמרא שאם שמואל יסבור כאביי, שעדיו בחתומיו זכין לו, הוא ייאלץ להעמיד את המשנה במקרה שהלווה אינו מודה, ועל כן אין להשיב שטר שעשויים לגבות בו, דהיינו שטר שיש בו אחריות נכסים לדעת רבי מאיר, ולדעת חכמים – אפילו אין בו אחריות נכסים.

התוספות (יג ע"ב ד"ה הא קאמר) הקשו קושיה יסודית: למה לא נשיב את השטר למלווה? הרי אם הלווה יטען שהשטר מזויף, נחייב את המלווה להביא עדי קיום: אם לא יצליח להביאם – לא יוכל לגבות אף אם השטר יהיה בידו, ואם יביא עדי קיום – הרי מוכח שהלווה משקר בטענת הלהד"ם שלו!

ושמא תאמר: בעטייה של הנפילה חשוד השטר כמזויף גם אם יקיימוהו, ועל כן אין להחזירו, שמא ישתכח דבר הנפילה והמלווה יגבה על ידי קיום. בעלי התוספות מסבירים שאין הדבר כן, ומוכיחים את טענתם מהסוגיה להלן טז ע"ב: מדברי שמואל שם עולה כי אם השטר שנפל הוחזר למלווה, הוא יכול לגבות בו לאחר שיקיימנו.

מתוך כל זה הסיקו התוספות שלדעת שמואל מקרה של נפילה הוא הזדמנות עבור הלווה: אם יטען שהשטר מזויף קודם שישוב לידי המלווה, לא נשיב את השטר למלווה גם אם יביא עדי קיום, אך אם הלווה לא טען שהשטר מזויף – ואף אם לא עשה זאת מכיוון שלא היה לפנינו – והשטר כבר הושב למלווה, שוב אין הלווה יכול לטעון שהשטר מזויף אם המלווה יצליח לקיימו.

מה טעמו של דין זה שחידשו התוספות?

כדי להבין זאת עלינו להכיר יסוד מהותי בעניין עדות שטר. כיצד יכול השטר להעיד שהחוב לא נפרע? והלוא העדים לא ראו אלא את ההלוואה! הגרי"ד סולובייצ'יק (בשיעורו "אותיות נקנות במסירה", בתוך שיעורים לזכר אבא מרי, ירושלים תשמ"ג, חלק א, עמ' רס–רעט, ובייחוד סעיף ב [עמ' רסה–רע]) עמד על שאלה זו, ותשובתו היא שהחזקת השטר היא חלק מעדותו: כל עוד השטר מצוי ביד המלווה, הריהו מעיד שהחוב עדיין קיים. יתרה מזאת: הגרי"ד הוסיף והסביר שעדות השטר משתנה ומתעדכנת כאשר הוא עובר בין גורמים שונים. בדרך זו ביאר הגרי"ד כיצד פועלת מכירת שטר: מעבר השטר מן המלווה לקונה מסב את העדות על החוב לזכות הקונה.

על פי יסוד זה נוכל להבין בנקל מדוע נפילת השטר מיד המלווה מחלישה את כוחו. כאשר השטר אינו ביד המלווה, תקנת השטרות אינה חלה עליו; ולפיכך אם הלווה יטען שהשטר מזויף, גם קיומו לא יועיל. רק כאשר השטר ישוב לידי המלווה, תשוב ותחול עליו תקנת השטרות, ואם יקוים, לא יוכל הלווה לפוסלו.

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)