דילוג לתוכן העיקרי

בבא מציעא | דף מד | החושב לשלוח יד בפיקדון

המשנה בדף מג ע"ב מביאה את דעתם של בית שמאי, הסוברים ש"החושב לשלוח יד בפקדון" חייב. הגמרא בסוגייתנו מביאה לכך מקור מפרשת השומרים. לפי פשטות לשון המשנה, הכוונה והמחשבה לשלוח יד בפיקדון כשלעצמן מחייבות את השומר. אין ספק שהבנה זו מחודשת ביותר, שהרי בדרך כלל אין אדם חייב על מחשבה גרידא, שלא הוציאהּ לפועל.

ואכן הראשונים בסוגייתנו נחלקו מה פשרהּ של המחשבה שבית שמאי מדברים עליה. התוספות על אתר (ד"ה החושב) העירו ש"הך מחשבה הוי דיבור", והשוו דין זה לתחומים אחרים בהלכה שנאמרה בהם לשון 'מחשבה' וברור שהכוונה לדיבור מפורש. רש"י נקט עמדה קיצונית יותר וטען שלא די באמירה בלבד, ודרושה אמירה בפני עדים. אומנם גם אמירה בפני עדים איננה מעשה של ממש, אבל אין ספק שיש לה משמעות וחשיבות. כאמור, הסברה העומדת ביסוד דברי רש"י והתוספות היא שקשה מאוד לחייב אדם על מחשבה בלבד, ללא כל היבט מעשי.

אך ראשונים אחרים לא קיבלו עמדה זו. הריטב"א, למשל, דחה בהדיא את דברי רש"י וטען שאמנם נחוצה אמירה, אך אין צורך באמירה בפני עדים. וכמה אחרונים הסבו את תשומת הלב לדבריו של רש"י עצמו במסכת קידושין (מב ע"ב, ד"ה לחייב), שמשמע מהם שניתן לחייב גם על מחשבה גרידא, בלי דיבור כלל (גם הרמב"ן בחידושיו לסוגייתנו ייחס לרש"י עמדה כזו, ונראה שכוונתו לרש"י על מסכת קידושין, ולא לרש"י בסוגייתנו).

כך או כך, עמדתם של בית שמאי מחודשת. ההבנה הפשוטה היא ששליחות יד היא סוג של גזל, דהיינו נטילת ממון הזולת שלא כדין. וכידוע, בהלכות גזלה לא מצינו אפשרות לגזול במחשבה בלא מעשה. כיצד, אם כן, יש להסביר אפשרות כזו בשליחות יד?

נראה שהתשובה לשאלה זו פשוטה. שולח יד אכן נידון כגזלן – אך כגזלן בהלכות שומרים, כלומר מסגרת ההפקדה היא זו שמגדירה פעולות מסוימות של השומר כשליחות יד.

להבהרת הדברים נביא דוגמה. כידוע, שיטת הר"י מיגאש והרמב"ם היא ש"פושע כמזיק", דהיינו ששומר שפשע בחפץ חייב לשלם משום שאפשר להגדירו כמזיק לחפץ. האם אפשר ללמוד מכאן שכל אדם שפשע ולא שמר על ממון הזולת הוא מזיק? מובן שלא – במסגרת של פיקדון מוגדרות התנהגויות מסוימות כפעולות של נזק, אף שאותן התנהגויות בדיוק אינן נתפסות כנזק אם היו שלא במסגרת פיקדון. הוא הדין בענייננו: בהלכות גזלה ברור ומובן שיש צורך במעשה, אך בהלכות פיקדון אפשר לגזול גם באפיקים שאינם מקובלים, ובכלל זה במחשבה, כפי שמחדשים בית שמאי.

[עוד בעניין זה בעיונו של הרב ברוך וינטרוב לדף מ"א.]

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)