ב`מ מד - החושב לשלוח יד בפיקדון

  • הרב אביהוד שורץ

בבא מציעא דף מד - החושב לשלוח יד בפיקדון / הרב אודי שוורץ

המשנה בדף מג ע"ב אומרת: "החושב לשלוח יד בפקדון - בית שמאי אומרים: חייב". הגמרא בדף מד ע"א מביאה לכך מקור מפרשת השומרים. לפי פשטות לשון המשנה, עצם הכוונה והמחשבה לשלוח יד בפיקדון מחייבת את השומר. אין ספק שהבנה זו מחודשת ביותר, שהרי בדרך כלל אין אדם חייב על מחשבה גרידא, שלא הוציאהּ לפועל.

ואכן, הראשונים בסוגייתנו נחלקו מה פשרה של המחשבה שבית שמאי מדברים עליה. התוספות על אתר (ד"ה החושב) העירו: "הך מחשבה - הוי דיבור", והשוו דין זה עם תחומים אחרים בהלכה שנאמרה בהם לשון "מחשבה" וברור שהכוונה לדיבור מפורש. רש"י נקט עמדה קיצונית יותר וטען שאין די באמירה בלבד, אלא דרושה אמירה בפני עדים; אמנם גם אמירה בפני עדים איננה מעשה של ממש, אבל אין ספק שיש לה משמעות וחשיבות. כאמור, הסברה העומדת ביסוד דברי רש"י והתוספות היא שקשה מאוד לחייב אדם על מחשבה בלבד, ללא כל היבט מעשי.

אך ראשונים אחרים לא קיבלו עמדה זו. הריטב"א, למשל, דחה בהדיא את דברי רש"י, וטען שאמנם נחוצה אמירה, אך אין צורך באמירה בפני עדים. וכמה אחרונים הסבו את תשומת הלב לדבריו של רש"י עצמו במסכת קידושין (מב ע"ב, ד"ה לחייב), שמשמע מהם שניתן לחייב גם על מחשבה גרידא, בלי דיבור כלל (גם הרמב"ן בחידושיו לסוגייתנו ייחס לרש"י עמדה כזו, ונראה שכוונתו לרש"י על מסכת קידושין, ולא לרש"י בסוגייתנו).

כך או כך, עמדתם של בית שמאי מחודשת. ההבנה הפשוטה היא ששליחות יד היא סוג של גזל, דהיינו נטילת ממון הזולת שלא כדין. וכידוע, בהלכות גזלה לא מצינו אפשרות לגזול במחשבה בלא מעשה. כיצד, אם כן, יש להסביר אפשרות שכזו בשליחות יד?

נראה שהתשובה לשאלה זו פשוטה. שולח יד אכן נידון כגזלן - אך כגזלן בהלכות שומרים! זאת אומרת: מסגרת ההפקדה היא זו שמגדירה פעולות מסוימות של השומר כשליחות יד.

להבהרת הדברים נביא דוגמה. כידוע, שיטת הר"י מיגאש והרמב"ם היא ש"פושע כמזיק", דהיינו ששומר שפשע בחפץ חייב לשלם, משום שניתן לומר שהוא הזיק את החפץ. האם ניתן ללמוד מכאן שכל אדם שפשע ולא שמר על ממון הזולת הוא מזיק? מובן שלא כן הוא! במסגרת של פיקדון אנו מגדירים התנהגויות מסוימות כפעולות של נזק, אף שאותן התנהגויות בדיוק אינן נתפסות כנזק אם היו שלא במסגרת פיקדון. הוא הדין בענייננו: בהלכות גזלה ברור ומובן שיש צורך במעשה; אך בהלכות פיקדון ניתן לגזול גם באפיקים שאינם מקובלים, ובכלל זה במחשבה, כפי שמחדשים בית שמאי.

עוד בעניין זה בדף היומיומי לדף מא.