בבא קמא | דף קג | תקנת רבי אלעזר ברבי צדוק

במהלך הדיון במחלוקת רבי עקיבא ורבי טרפון בדין גזל אחד מחמישה ואינו יודע איזה מהן מציעה הגמרא בסוגייתנו כי מעיקר הדין מודה גם רבי טרפון שאם הגזלן נשבע, עליו לשלם לכל אחד מהם; אלא שהוא פוסק כי "מניח גזילה ביניהם ומסתלק" מחמת תקנתו של רבי אלעזר ברבי צדוק: "תקנה גדולה התקינו, שאם היתה הוצאה יתירה על הקרן, משלם קרן וחומש לבית דין ומביא אשמו ומתכפר לו". הגמרא ממשיכה ואומרת שרבי עקיבא מודה בקיומה של התקנה, אך לדעתו אפשר ליישם אותה רק כאשר יודעים מיהו הנגזל.

נראה שיסוד המחלוקת נעוץ בשאלה כיצד תיקן רבי אלעזר ברבי צדוק שאפשר להביא את הקורבן קודם התשלום לנגזל, שלא כסדר המפורש בתורה: "לאשר הוא לו יתננו ביום אשמתו – ואת אשמו יביא לה'..." (ויקרא ה, כד–כה). החזון איש (בבא קמא כ, ו) הציע שהקנו את הממון לנגזל מכוח דין "הפקר בית דין הפקר", ובזה נתקיימה ההשבה. ואולם פתרון זה מועיל רק אם יודעים מיהו הנגזל. אם אין יודעים מיהו, יש להשתמש בפתרון שהציע הקובץ שיעורים (פסחים קל"ג), ולפיו בית דין מפקיע את חיוב ההשבה (וגם זה מכוח הפקר בית דין הפקר).

מסתבר שמחלוקת רבי עקיבא ורבי טרפון סובבת סביב השאלה אם אפשר להשתמש בפתרונו של הקובץ שיעורים. שאלה זו גופה תלויה בהבנת היחס בין ההשבה לקורבן ותפקידה של ההשבה בכפרה. לדעת רבי עקיבא, ההשבה היא חלק מן הכפרה, ובלעדיה אין הקורבן מכפר. רבי טרפון, לעומתו, הבין שיש להשיב את הממון תחילה מפני שהמביא קורבן בטרם השיב את הממון הריהו כטובל ושרץ בידו, אך עיקר הכפרה בקורבן ולא בהשבה. לפי שיטתו של רבי עקיבא, הפקעת החיוב בידי בית דין לא תועיל לגזלן: אומנם היא מסלקת את החיוב, אך אינה מכפרת. אבל לפי שיטת רבי טרפון הפקעת החיוב מועילה: היא מסלקת את השרץ מידי הטובל, ואז יכול הוא להתכפר בקורבן.

ייתכן שמחלוקת רבי עקיבא ורבי טרפון כפי שביארנוה – אם ההשבה היא חלק מן הכפרה – תלויה בשאלה יסודית יותר: מהו עיקר העוון בשבועת הפיקדון? לדעת רבי עקיבא עיקר העוון הוא עצם הגזֵלה, והכפירה בשבועה אינה אלא העמקה של עוון זה, ולכן ההשבה היא חלק מהותי מהכפרה. רבי טרפון, לעומתו, סבור שעיקר העוון הוא בשבועת השקר, והגזֵלה המסתייעת בשבועה זו אינה אלא העמקה של עוון השבועה בגלל התוצאות החמורות שהיא מסבה, ועל כן משסולקו התוצאות בהפקעת החוב אפשר לגשת ולכפר על עצם השבועה באמצעות קורבן האשם, אף שהממון לא הושב בפועל.