ברוך ה' לעולם

ברוך ה' לעולם

בָּרוּךְ ה' לְעולָם אָמֵן וְאָמֵן: בָּרוּךְ ה' מִצִּיּון שׁכֵן יְרוּשָׁלָיִם הַלְלוּיָהּ: בָּרוּךְ ה' אֱלהִים אֱלהֵי יִשרָאֵל עשה נִפְלָאות לְבַדּו: וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבודו לְעולָם וְיִמָּלֵא כְבודו אֶת כָּל הָאָרֶץ אָמֵן וְאָמֵן:

סיום הסיומים

המנהג להוסיף את פסוקי הסיום הללו לאחר אמירתם של מזמורי תהלים נפוץ לכל אורך הדורות, ומוזכר כבר בספר אבודרהם (המאה הי"ד) ביחס לפסוקי דזמרא:

ומפני שבאלו המזמורים הוא נשלם התלים תקנו לומר אחריהם (תה' פט, יג) ברוך ה' לעולם אמן ואמן. (שם קלה, כא) ברוך יי' מציון וגו' וברוך יי' אלהים אלהי ישראל וגו' (שם עב, יח), ברוך שם כבודו. שאלו הפסוקים מצינו אותם כתובים בסוף ספרי התלים ולכן תקנו לאומרם בהשלמת התלים

כדאי להעיר שהרמב"ם בסדורו גם מזכיר את מנהג אמירת הפסוק של ברוך ד' לעולם, אך אין הוא מזכיר את שאר הפסוקים הנוהגים אצלנו.

לדידו של האבודרהם, הבחירה בפסוקים הללו מתבססת על היות כל אחד ואחד מהם מסיים את אחת מחטיבות המפתח שבספר תהלים. לאחר שהסתיימו פסוקי-דזמרה באמירת המזמור האחרון שבתהלים, נוספת עוד סיומת חיצונית- המורכבת מסיומיו השונים של הספר.

העקרון העומד בשורשה של שיטה זו הוא הרצון העקרוני להודות ולהלל את הקב"ה בעזרתו של ספר תהלים כולו, רצון המצטמצם מפאת אילוצי זמן ומקום, אך המוצא ביטוי סמלי בהזכרת סיומי החטיבות, כאילו אמרנו את כל היחידה.

תחליף ברכה

הסבר אחר להוספתה של ברוך ה', מובא בפירוש הבית-יוסף (בשם התשב"ץ), הטוען שפסוקים אלו משמשים כתחליף לברכת ברו"ש-ישתבח, למי שנאלץ להפסיק בדיבורו.

על שיטתו ניתן להוסיף עוד נדבך, ולטעון שברכת ברו"ש מהווה אף מעין תפלה המנצלת את לשון ברוך כמטבע של תפילה, מלבד היותה ברכה, ולכן ההגיון להחליפה בפסוקים בעלי לשון ואופי דומים נובע מפן התפילה שבה ולא מפן הברכה (ואכן תחסר ברכה למי שיעשה זאת), כי אין כאן מטבע של ברכה אלא שימוש בלשון ברוך כחלק מן התפילה.

אופי הברכה

ברם, הנקודה המרכזית של אמירת הפסוקים הללו היא הכנסתה את מושג הברכה, אותו היא מוסיפה לשני העולמות שבהם עסקו פסוד"ז עד-כה, השבח וההודאה. ברכה, כפי שנראה ביחידה הבאה, היא עולם שלישי וחשוב ביותר שאינה הלל או הודאה ותפקיד אוסף הפסוקים הללו הוא לצרף את הברכה בסיום המזמורים למרכיבים הללו (תופעה דומה ניתן למצוא בסיום מזמור קל"ה, אותה אנו אומרים מדי שבת כחלק מפסוקי דזמרא של שבת, עיי"ש).