ברית מילה בשבת (1) - ניתוח קיסרי, לידת מלקחיים, הזרעה חוץ-גופית והפרייה חוץ גופית

  • הרב דוד ברופסקי

הקדמה

המשנה (שבת קכח ע"ב) מורה:
ומילדין את האשה בשבת וקורין לה חכמה ממקום למקום ומחללין עליה את השבת וקושרין את הטיבור רבי יוסי אומר אף חותכין וכל צרכי מילה עושין בשבת.
לעומת זאת, משנה אחרת באותו הפרק מלמדת:
עושין כל צרכי מילה [בשבת] מוהלין ופורעין ומוצצין ונותנין עליה איספלנית וכמון.
האמוראים מציעים שלושה מקורות על מנת להסביר מדוע יש לבצע את ברית המילה בשבת, על אף שהיא כוללת מלאכות האסורות בדרך כלל בשבת ('מילה דוחה את השבת'). הגמרא (שבת קלב ע"א) לומדת בהתחלה כלל זה מגזירה שווה:
אמר רבי אלעזר אתיא אות אות. אלא מעתה תפילין דכתיב בהן אות לידחי שבת? אלא אתיא ברית ברית. גדול דכתיב ביה ברית לידחי שבת? אלא אתיא דורות דורות. ציצית דכתיב ביה דורות לידחי שבת?
כתשובה לשאלה זו מציע רב נחמן לאחד שניים מההסברים הקודמים לכדי הסבר אחד:
אלא אמר רב נחמן בר יצחק דנין אות ברית ודורות מאות ברית ודורות לאפוקי הנך דחד חד הוא דכתיב בהן.
רבי יוחנן מציע הסבר נוסף:
ורבי יוחנן אמר אמר קרא ביום ביום אפילו בשבת.
בנוסף לשלוש דעות אלו המופיעות בגמרא, במכילתא מופיעה דעה נוספת (שמות לא, טו):
'ושמרו בני ישראל את השבת' – זה הוא שהיה רבי נתן אומר: חלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה. רבי אליעזר אומר דבר שהברית כרותה לו, ואי זו זו? זו מילה.
חוץ ממקורות אלו, יש המציעים (שבת, שם) כי הקביעה שברית המילה דוחה את השבת נעוצה במסורת של 'הלכה למשה מסיני'.
ואמנם, נראה כי שלושת המקורות השונים שהובאו, משקפים גישות שונות בהבנת הלכה זו, לפיה המילה דוחה את השבת.
על פי הבנה אחת, ישנן מצוות הדוחות מצוות אחרות. למשל, קרבנות מסוימים הוקרבו במקדש במהלך השבת. בדומה לכך, רבי יוחנן נראה כמחזיק בעמדה לפיה המילה חייבת להיעשות ביום השמיני, גם אם הדבר יהיה כרוך בחילול שבת. מדובר אפוא לפי עמדה זו בדין 'דחייה' רגיל.
על פי הבנה שונה, המתאימה לדבריו של רבי אליעזר המובא במכילתא – ביצוע ברית המילה בשבת ממלא למעשה את ה'קיום' של מצוות השבת, מכיוון שהוא ממלא את ה'ברית'. קיום מצוות השבת הוא אישורה של הברית בין הקב"ה לעם היהודי, וביצוע ברית המילה בשבת הוא האישור הסופי והמוחלט לברית זו. הוי אומר – המילה איננה דוחה את השבת, אלא היא מקיימת את השבת באופן אלטרנטיבי, אך המלא ביותר.
לבסוף, רב נחמן נראה כמחזיק בעמדה שלישית, לפיה ביצוע של הברית בשבת איננו קשור לטבעה של המילה או של השבת, אלא למקור הציווי של מצוות המילה – מילתו של אברהם אבינו (שם מופיעה המילה 'אות' בהקשר של מילה). חוזה הברית בין הקב"ה לאברהם, אביה של הברית, מתעלה אל מעבר לתורה והמצוות שניתנו רק מאוחר יותר, בסיני. במילים אחרות, ברית המילה, במובן כלשהו, נמצאת ברובד שהוא מעל לשאר המצוות, ולפיכך היא מבוצעת בשבת.
 

ברית מילה בשבת

אם הברית לא מבוצעת ביום השמיני, נחשבת המילה 'כמילה שלא בזמנה', והיא איננה יכולה להתקיים בשבת (ראו שבת קלב ע"א). האחרונים דנים האם הברית אכן כשרה כאשר היא בוצעה בשבת על אף שלא הייתה בזמנה, וכן האם הכרחי במקרה כזה לבצע הטפת דם ברית בילד שנימול (ראו בפתחי תשובה רסו, א; שו"ת ר' עקיבא איגר קעז).
הגמרא מציינת מקרים אחרים שבהם הברית לא יכולה להתבצע בשבת. למשל, במקרה בו הילד נולד ללא ערלה, אין להטיף דם בשבת (שבת קלה). בדומה לכך, במקרה של ספק, למשל כאשר הילד הוא טומטום או אנדרוגינוס, או כאשר הילד נולד בין השמשות ותאריך לידתו המדויק איננו ודאי, יש לדחות את הברית ליום ראשון (שבת קלד ע"ב).
הגמרא מצטטת ויכוח בנוגע לשאלה האם יש לבצע בשבת רק את הפעולות ההכרחיות לקיומה של ברית המילה (מילה ופריעה), או גם פעולות של הכנה (מכשירי מילה). למשל, המשנה (שם קל ע"א) מביאה את דעתו של ר' אליעזר בנושא:
רבי אליעזר אומר אם לא הביא כלי מערב שבת מביאו בשבת מגולה ובסכנה מכסהו על פי עדים ועוד אמר רבי אליעזר כורתים עצים לעשות פחמין לעשות (כלי) ברזל.
ואולם, ההלכה נפסקה כדעתו של ר' עקיבא, המורה:
כלל אמר רבי עקיבא כל מלאכה שאפשר לעשותה מערב שבת אינה דוחה את השבת (ומילה) שאי אפשר לעשותה מערב שבת דוחה את השבת.
לאור השקפתו של ר' עקיבא, הגמרא דנה מה לעשות אם ההכנות לברית המילה לא התבצעו לפני שבת. למשל, אחד מהמקורות המרכזיים בנושא 'אמירה לנכרי' נלמד מתוך הקשר זה. בהתבססם על דברי הגמרא (עירובין סז ע"ב) הראשונים חולקים בשאלה עד כמה ניתן לבקש מגוי בשביל לקיים את מצוות המילה כתקנה. הבה"ג סובר כי אמירה לנכרי מותרת באופן גורף למדי כאשר הכוונה בה היא לקיום מצווה, וכך, הוא מתיר לבקש מנכרי לעבור על כל עבירה מדאורייתא על מנת לקיים את מצוות המילה. הרמב"ם, לעומתו, מתיר לבקש מהנכרי לעבור על מלאכות האסורות מדרבנן בלבד (רמב"ם, הלכות מילה ב, ט; ראו בשולחן ערוך, אורח חיים שז, ה, וברמ"א ביו"ד רסו.)
 

צורת הלידה: ניתוח קיסרי ולידת מלקחיים

בנוסף למקרים שהובאו לעיל, הגמרא מלמדת כי גם אופן לידת התינוק עשוי להשפיע על השאלה האם מילה דוחה שבת או לא. הגמרא (שבת קלד ע"ב-קלה ע"א) מורה כי רק ברית מילה של ילד שנולד באופן טבעי דוחה שבת:
אמר רבי אסי כל שאמו טמאה לידה נימול לשמונה וכל שאין אמו טמאה לידה אין נימול לשמנה שנאמר אשה כי תזריע וילדה זכר וטמאה וגו' וביום השמיני ימול בשר ערלתו.
הגמרא מבינה כי האם היולדת נטמאת בטומאה לידה אך ורק אם הלידה הייתה טבעית. מכיוון שהחיוב למול זכר מופיע בסמוך לפסוקים המתארים את טומאתה של האם, החובה המוחלטת למול ילד ביום השמיני, אפילו כאשר התאריך חל בשבת, איננה חלה על מי שנולד באופן שונה.
בהתבסס על סוגיה זו, קבעו הפוסקים כי יש למול ילד שנולד בניתוח קיסרי ביום השמיני, אך לא אם זה חל בשבת (שולחן ערוך יו"ד רסו, י).
אופן מעניין, הרב הרשל שכטר (גינת אגוז כ) מציע כי עיקרון זה עשויי להיות תקף גם במקרה שבו הילד נולד בעזרתם של מלקחיים. הוא מעיר כי הרב יוסף רוזין (1858-1936), הידוע בכינוי 'הרוגאצ'ובער' (או 'הגאון הרוגאצ'ובי), בספרו צפנת פענח (ו), דן בילד שנולד באמצעות מלקחיים. בעוד אחרונים אחרים סוברים כי ילד שנולד בלידת מלקחיים פטור מפדיון הבן בגלל חציצה הקיימת בלידה (שבה נדון בשיעור נפרד), הרב רוזין מציע כי הפטור של מי שנולד בלידת מלקחיים הוא מפני שהוא דומה ל'יוצא דופן' – כלומר, מי שנולד בניתוח קיסרי. אם כך, עניין זה עשוי להשפיע גם על ביצועה של ברית המילה בשבת עבור תינוק כזה. למעשה, כאשר התינוק נולד ב'לידת מלקחיים' הברית מבוצעת בשבת כמו בלידות רגילות.
 

אופן העיבור: הזרעה חוץ רחמית

האחרונים דנים בשאלה האם אופי ההיריון עשוי גם הוא להיות גורם הקובע האם יש לבצע את המילה בשבת. מה קורה כאשר עיבורו של הילד לא התבצע באופן ה'נורמלי'? בשנים האחרונות, הפוסקים מתמודדים עם שאלות ויישומים חדשים המבוססים על עיקרון זה.
ילדים רבים בימינו מתעברים באמצעות הזרעה תוך רחמית, כאשר זרעו של הבעל (או של תורם) מונח בתוך רחמה של האם, על מנת להקל על תהליך ההפריה. אחרים מתעברים במהלך הפריה חוץ-גופית במעבדה (אין ויטרו) שבמהלכה מוצאת הביצית מגופה של האישה ומופרת מחוץ לגוף, ולאחר מכן מוחזר העובר לתוך הרחם.
כמה מהאחרונים מעירים כי הגמרא מתייחסת למקרה כזה שבו נוצר עיבור ללא קיום של יחסי אישות. במסכת חגיגה (טז ע"א) דנים חז"ל במקרה של אישה שהתעברה באמבט, כלומר על ידי נוזל זרע שנותר במים. רבינו חננאל מסביר:
פירוש אשה הרה שנבדקה ונמצאת בתולה מי אמרינן מביאה נתעברה כשמואל והריני קורא בה אשה כי תזריע וילדה זכר ב) וטמאה וחייבת [קרבן] לידה או דלמא אימור באמבטי של מרחץ נתעברה כגון שירד איש באותה האמבטי ופלט ש"ז וירדה אשה וקירבה באותה טיפה של ש"ז ונכנסה בתוך רחמה ונתעברה וזה מעשה נסים הוא ואינה טמאה לידה שאין אני קורא בה אשה כי תזריע.
הרב שלמה זלמן אוירבך (נעם תשי"ח (1958); ראו גם במנחת שלמה ג, צח, ד) פוסק, תוך שהוא מתבסס על רבינו חננאל, כי אין למול בשבת ילד שנולד כתוצאה מהזרעה חוץ רחמית. הוא מסביר כי רבינו חננאל מתייחס לכל ילד שהתעבר באופן לא נורמלי (ולא דווקא להתעברות בדרך נס). מכיוון שהזרעה מלאכותית לא נחשבת כדרך 'נורמלית' וטבעית של עיבור, אין לקיים את הברית בשבת. השקפה דומה נאמרה גם על ידי הרב הרשל שכטר. הרב דויד בלייך (מסורת לה, ב, קיץ 2001) מעיר כי במקרה זה, על מנת להגן על פרטיותה של המשפחה, מותר להורי הילד לשקר בנוגע לשאלה מדוע נדחית הברית.
מעניין כי ה'נשמת אברהם' (מהדורה שלישית, עמוד 584) מצטט את הרב עזריאל אוירבך, אחד מבניו של הרב שלמה זלמן אוירבך, המספר כי חותנו – הרב יוסף שלום אלישיב, הסכים עם הפסיקה של אביו בנוגע להזרעה חוץ רחמית. ואולם לאחר מכן, שינה ר' שלמה זלמן את דעתו והגיע למסקנה כי מכיוון ששיטות אלו הפכו להיות נפוצות למדי, אין להחשיבן עוד כ'מעשה ניסים', ויש לפיכך לבצע את הברית במועדה בשבת. בדומה לכך, הרב עובדיה יוסף (יביע אומר יו"ד ז, כד, ה; נשמת אברהם, כרך ד', עמוד רכו) פוסק כי מותר לקיים את הברית בשבת, הן בהזרעה חוץ רחמית והן בהפריה חוץ גופית.
מעניין כי הרב משה שטרנבוך (תשובות והנהגות ב, רכד) מבחין בין ילד שנולד בהזרעה מלאכותית, אותה הוא רואה כדרך טבעית של עיבור ולכן פוסק שיש למול את הילד בשבת, לבין ילד שהתעבר באמצעות הפרייה חוץ גופית, שלגביו הוא פוסק כי עיבורו נחשב כלא טבעי ולכן יש לדחות את מילתו ליום ראשון.
בשבוע הבא נדון במצבים אחרים העשויים להצדיק את דחיית הברית משבת ליום ראשון.
**********************************************************
כל הזכויות שמורות לישיבת הר עציון ולרב דוד ברופסקי
תרגום: אסף בראון, תש"פ
עורך: יחיאל מרצבך, תש"פ
*******************************************************
בית המדרש הוירטואלי
מיסודו של
The Israel Koschitzky Virtual Beit Midrash
האתר בעברית:                         http://www.etzion.org.il
האתר באנגלית:                     http://www.vbm-torah.org
 
משרדי בית המדרש הוירטואלי: 02-9937300 שלוחה 5