דילוג לתוכן העיקרי

ברכות דף ד – קריאת שמע על המיטה

הגמרא בדפים ד'-ה' דנה בהרחבה בקריאת שמע הנאמרת על המיטה, סמוך לשינה. המשנה הראשונה בפרק דיברה על קריאת שמע של ערבית, ורש"י שם חידש את חידושו הידוע, שלפיו אין יוצאים ידי חובת קריאת שמע בקריאה קודם השקיעה, ועל כן קריאת שמע שעל המיטה היא עיקר המצוה מדאורייתא. התוספות שם חלקו על רש"י, וקבעו שעל המיטה נהוג לקרוא פרשיה אחת בלבד, ועל כן יש להניח שהקריאה שבתפילה היא עיקר המצוה מדאורייתא.
רש"י ותוספות מניחים בפשטות שחובה לקרוא קריאת שמע על המיטה. המקור לכך מצוי בסוגייתנו (ד ע"ב):
"אמר רבי יהושע בן לוי: אף על פי שקרא אדם קריאת שמע בבית הכנסת, מצוה לקרותו על מטתו".
מה פשרה של מצוה זו? על כך יש ללמוד משני הסברים שונים הנזכרים בהמשך הסוגיה:
"...אמר רב נחמן: אם תלמיד חכם הוא אין צריך. אמר אביי: אף תלמיד חכם מיבעי ליה למימר חד פסוקא דרחמי, כגון 'בידך אפקיד רוחי פדיתה אותי ה' א-ל אמת'...
ואמר רבי יצחק: כל הקורא קריאת שמע על מטתו – מזיקין בדילין הימנו".
על פי גישת רב נחמן, עיקר עניינה של קריאת שמע על המיטה הוא העיסוק בדברי תורה לפני השינה, ולכן תלמיד חכם, שבוודאי עסק בתורה כל היום, פטור מקריאה זו. אמנם, ברוח דברי רבי יצחק, הסבור שכל עניינה של קריאת שמע על המיטה הוא השמירה מפני המזיקים, משיב אביי לרב נחמן כי אף תלמיד חכם זקוק לרחמים קודם שיעלה על מיטתו.
ואמנם, ישנן הלכות שונות ביחס לקריאת שמע על המיטה, אשר תלויות בשני הכיוונים שלפנינו:
א. בגמרא להלן (דף ס) נאמר שקודם השינה יש לברך ברכת 'המפיל'. לדעת הרמב"ם (הלכות תפילה ז, א-ב) יש לברך ברכה זו קודם קריאת שמע, אך הטור (אורח חיים, סימן רל"ט) והשולחן ערוך קבעו שיש להקדים את פסוקי קריאת שמע לברכת 'המפיל'. בביאור מחלוקתם כתב המגן אברהם:
"ומסידור לשון הטור ושולחן ערוך משמע דאחר 'שמע' יאמר 'המפיל' ואחר כך יאמר 'יושב בסתר'. וצריך לומר דטעמו משום ד'שמע' אינו משום שמירה, רק משום דילפינן מקרא 'אמרו בלבבכם' שצריך לומר דבר תורה או בקשה סמוך לשינה, לכן צריך לאומרו קודם ברכת המפיל שלא יהיה הפסק בין ברכה לשינה. אבל 'יושב בסתר' ואינך דהוי משום שמירה לא הוי הפסק.
אבל הרמב"ם סבירא ליה שגם 'שמע' אומר באחרונה, דסבירא ליה דגם 'שמע' הוי משום שמירה".
אם כן, הרמב"ם והטור נחלקו בשאלה הנ"ל ביחס לאופיה של קריאת שמע על המיטה.
ב. בהמשך דבריו שם כתב המגן אברהם:
"ומה שלא נהגו הנשים לאומרה אפשר דסבירא להו כיון דאינו נוהג אלא בלילה פטורין דהוי שהזמן גרמן, כמו שפטורים מקריאת שמע".
על פי גישתם של הטור והשולחן ערוך, הסבר זה מובן: קריאת שמע על המיטה מהווה מצות לימוד תורה בלילה, ועל כן נשים פטורות ממנה. אך אם נאמר שקריאת שמע באה לשמירה – האם נשים אינן זקוקות לשמירה?! האליה רבה הקשה קושיה זו על המגן אברהם, ואכן הסיק להלכה:
"כתבו ספרי מוסר שגם הנשים צריכות ליזהר בקריאת שמע שעל המטה בכוונה ודקדוק התיבות".
ג. הרמ"א בהלכות פסח (אורח חיים, סימן תפ"א) מזכיר את המנהג לדלג על בקשות הרחמים קודם השינה בליל הסדר, שהוא לילה השמור מן המזיקים. עם זאת, הרמ"א מורה לקרוא קריאת שמע אף בלילה זה. גם כאן מסתבר שאילו כל עניינה של קריאת שמע היה ההגנה – ניתן היה לוותר אף עליה, אך אם ישנה דרישה ללימוד תורה קודם השינה, הרי שהיא רלוונטית אף בליל פסח, כמו בשאר לילות השנה.

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)