ברכות דף מה – נשים מזמנות

  • הרב ירון בן צבי
הגמרא בסוגייתנו עוסקת בזימון של נשים קודם ברכת המזון:
"נשים מזמנות לעצמן, ועבדים מזמנים לעצמן...
והא מאה נשי כתרי גברי דמיין, וקתני: נשים מזמנות לעצמן ועבדים מזמנין לעצמן!
שאני התם, דאיכא דעות".
מדברי רש"י ובעלי התוספות בסוגייתנו משמע שנשים יכולות לזמן, אך אינן חייבות. מדברי בעלי התוספות משמע שגם כאשר הן נמצאות עם שלושה גברים – אין הנשים חייבות בזימון.
לעומת זאת, הרא"ש סובר שכאשר נשים אוכלות לבדן – הן חייבות בזימון, שכן הן חייבות בברכת המזון, ומדוע לא יתחייבו גם בזימון? אחת הראיות לשיטתו היא הגמרא במסכת ערכין (ג ע"א), הקובעת ש"הכל חייבין בזימון – לאתויי נשים" (התוספות בסוגייתנו מסבירים שגם סוגיא זו עוסקת ברשות לזמן, ולא בחובה). כך כתבו גם רבנו יונה, והגר"א (או"ח קצט, ז).
הסמ"ג (עשין כז) והשו"ע (או"ח קצט, ז) פסקו שנשים רשאיות לזמן לעצמן, אבל כשהן אוכלות עם גברים – הן חייבות להשתתף בזימון. מדבריהם נראה כי הגברים מחויבים להמתין ולזמן עם הנשים שאכלו עמהם.
רבי שניאור זלמן מלאדי ('שו"ע הרב') כתב שנשים שאכלו יחד עם גברים רשאיות לפרוש ולזמן לעצמן, כפי ששישה אנשים שאכלו יחד יכולים להתחלק לשתי קבוצות של שלושה אנשים, משום שלדעתו הזימון שלהן הוא חובה ולא רשות.
דבריהם של הסמ"ג והשו"ע טעונים ביאור – מדוע כאשר נשים מברכות לעצמן הזימון הוא רשות, ואילו כשהן מברכות עם גברים הוא חובה? החזון איש (או"ח ל, ח) הסביר שנשים חייבות בזימון, אבל כשם שבדבר שבקדושה יש צורך דווקא בעשרה אנשים – כך הזימון דורש שלושה אנשים ולכן כשאין איתן אנשים הזימון הוא רשות.
אמנם, דבריו קשים: איך יתכן שמצד אחד נשים חייבות, ומצד שני הן אינן יכולות למלא את חובתן? או שהן חייבות, או שאין ביכולתן לזמן ולכן הן פטורות.
ניתן להציע הסבר אחר – הפטור של נשים מזימון, לדעת בעלי התוספות (ע"פ המשנה ברורה), נובע מהעובדה שחיובן בברכת המזון הוא מדרבנן בלבד, ולכן כדי למנוע מצב שבו הן יוציאו את האנשים בזימון ובברכת המזון – אל להן לזמן. הסבר נוסף שניתן להציע הוא שבעבר הנשים לא היו בקיאות בברכה ובזימון, ולכן חכמים לא חייבו אותן בזימון. בין שני הטעמים יש נפקא מינה לזמננו, משום שכיום אין ספק שהנשים בקיאות, וממילא ייתכן שחיובן השתנה.
[בשונה מהראשונים שכתבו, כפשט המשנה, שנשים אינן מצטרפות לזימון עם אנשים, יש מהראשונים (הרב יהודה הכהן בטור או"ח קצט; רבנו שמחה; מרדכי; אגור רמט ועוד) שכתבו שאשה מצטרפת לזימון בשלשה, ומה שנאמר שאין מזמנים עליהן זה דווקא נשים עם עבדים, כשיש חשש לפריצות (כפי שנאמר בברייתא), ולא מדובר בנשים האוכלות עם בני חורין. אפשרות נוספת היא שהמשנה דיברה על שתי נשים שאכלו עם איש אחד, אבל אשה אחת שאכלה עם שני אנשים מצטרפת לזימון.]