ברכות דף נח – הרואה אוכלוסי ישראל

  • הרב ירון בן צבי
בסוגייתנו נאמר שמי שרואה "אוכלוסא" (שישים ריבוא) מישראל צריך לברך "ברוך חכם הרזים".
המהרש"א מסביר שברכה זו נתקנה משום שיש שש מאות אלף תכונות שכליות שונות, והתורה ניתנה לשש מאות אלף איש על מנת שתתקבל ותיושם בכל אחת מתכונות אלו. לשון הברכה מכוונת כנגד תכונות שכליות אלה.
הרא"ה והרמב"ן כתבו שהברכה היא שבח לקב"ה, שיודע את הרזים הצפונים בלב כל אחד ואחד מהקהל.
לעומת זאת, המאירי כותב שכוונת הדברים היא שאף על פי שבקהל גדול כל כך נמצאים כלל הכשרונות והתכונות השכליות שיש בקרב בני האדם, מכל מקום עדיין אין זה מגיע לכל רזי הרזים שיש, ולכן מברכים "חכם הרזים", שרק לו יתברך גלויים כל הרזים.
הגמרא מביאה הלכה נוספת בנוגע לברכה זו – אין מברכים אותה בבבל. מדברי הרמב"ם (ברכות י, יא) משמע שברכה זו אינה נוהגת מחוץ לארץ ישראל כלל, אך בהמשך הסוגיה מסופר שרב חנינא בירך על רב פפא ורב הונא ברכה זו בבבל. יתכן שרב חנינא חולק על עולא, אך הרמב"ן מתרץ שיתכן שרב חנינא לא בירך בפועל, אלא רק אמר להם שהם חשובים בעיניו כשישים ריבוא, ואילו היו כעת בארץ ישראל – היה מברך עליהם.
אם נקבל את הטעם שהזכרנו לעיל, שלפיו מברכים על ציבור גדול מכיון שהוא כולל בתוכו שלל תכונות וחכמות, נראה שרב חנינא סבר כי רב פפא ורב הונא היו חכמים בכל החכמות הללו, ולכן יש לברך עליהם.
על פי זה נוכל להציע הסבר לדברי הרמב"ם: הסיבה לכך שברכת "חכם הרזים" נאמרת רק בארץ ישראל היא שברכה זו נתקנה רק על קהל שמאחד ומרכז במקום אחד את כלל הדעות השונות. במסכת הוריות (ג ע"ב) נאמר שרק היושבים בארץ ישראל נקראים 'קהל', וממילא רק בארץ ישראל שש מאות אלף האנשים מתאחדים וניתן לברך עליהם. אם נבין כך, אפשר לומר שרב חנינא סבר שאם ישנו אדם אחד המכיל את כל גווני החכמה, אפשר לברך עליו גם בחו"ל, משום שגם ללא כוחה המאחד של ארץ ישראל הוא נחשב גוף אחד (אם נאמר כך, נצטרך לומר שרב פפא ורב הונא לא החזיקו בכלל החכמות ביחד, אלא כל אחד מהם לבדו היה חכם דיו כדי להצריך ברכה).