ברכות דף נט – "שכוחו וגבורתו מלא עולם" ו"עושה מעשה בראשית"

  • יהודה רוזנברג
המשנה בתחילת הפרק מביאה מספר תופעות שיש לברך עליהן "שכוחו וגבורתו מלא עולם" – זיקין, זועות, ברקים, רעמים ורוחות. לאחר מכן מציינת המשנה מספר דברים שיש לברך עליהם "עושה מעשה בראשית" – הרים, גבעות, ימים, נהרות ומדברות.
הגמרא בסוגייתנו תמהה על כך, ואומרת שלכאורה ישנן תופעות שנזכרו ברשימה הראשונה, כגון ברקים, שמתאימות לברכת "עושה מעשה בראשית". אביי עונה שאכן על הדברים המנויים בשתי הרשימות שבמשנה ניתן לברך את שתי הברכות. לעומתו, רבא מחלק בין שתי הרשימות: על הרשימה הראשונה אפשר לברך את שתי הברכות, ואילו על הרשימה השניה יש לברך ברכה אחת בלבד – "עושה מעשה בראשית".
אם כן, לדעת רבא אין לברך "שכוחו וגבורתו מלא עולם" על התופעות המנויות ברשימה השניה, כגון הרים. הראשונים נחלקו בהסבר הדבר:
א. רש"י (ד"ה על ההרים) מסביר שהרעמים והברקים ניכרים במקומות רבים, ולכן אי אפשר לומר עליהם "מלא עולם". לעומת זאת, ההרים הם תופעה מקומית, הניכרת בסביבתה בלבד, ולכן ברכה זו אינה מתאימה להם.
ב. רבנו יונה (מב ע"ב באלפס) מנמק אחרת את חוסר היכולת לברך "שכוחו וגבורתו מלא עולם" על ההרים:
"אבל על ההרים ועל הגבעות ועל הימים והנהרות והמדברות לפי שאינם משתנים ועומדים כך מבריאת עולם אינו מברך אלא עושה בראשית".
רבנו יונה אינו מספק נימוק לכך שברכת "שכוחו וגבורתו" אינה מתאימה להרים, אלא מסביר שישנה ברכה מתאימה יותר, הדוחה אותה.
נראה שרש"י ורבנו יונה נחלקו בשאלה האם שתי הברכות, "שכוחו וגבורתו" ו"עושה מעשה בראשית", הן ברכות שיסודן דומה, ויש לבחור בכל מקרה את הברכה היותר מתאימה, או שאלו שתי ברכות נפרדות, שאינן מבטאות את אותו יסוד. רש"י סבר שאלו שתי ברכות נפרדות, ולכן צריך לנמק מדוע ברכת "שכוחו וגבורתו" אינה מתאימה להרים, ואילו רבנו יונה סבר שאלו שתי ברכות דומות, שדי באחת מהן, ולכן כאשר ברכת "עושה מעשה בראשית" מתאימה במיוחד – היא גוברת על ברכת "שכוחו וגבורתו" ודוחה אותה.
יתכן ששאלה זו עומדת בבסיסה של מחלוקת ראשונים נוספת בסוגייתנו. כאמור, רבא מסביר שעל חלק מן התופעות המנויות במשנה, כגון ברקים ורעמים, יש לברך שתי ברכות. רש"י והראב"ד הסבירו את הדברים כפשוטם – יש לברך את שתי הברכות גם יחד. לעומת זאת, התוספות, הרי"ף והרמב"ם הסבירו שיש לברך אחת משתי הברכות – על פי רצונו של האדם.
נראה שיש להסביר את המחלוקת כך: רש"י, לשיטתו, סובר ששתי הברכות יכולות להתקיים זו לצד זו, משום שהן מייצגות שני יסודות שונים – האחד הוא השבח לקב"ה על יצירת מעשה בראשית, והשני הוא ההתפעלות מעוצמתו של הקב"ה, שבאה לידי ביטוי בתופעות המרשימות שאנו רואים. לעומת זאת, הרי"ף וסיעתו סוברים שאלו שתי ברכות המבטאות יסוד דומה, ולכן הן אינן יכולות להתקיים במקביל, ויש לבחור אחת מהן בלבד. במקרה של תופעה המתאימה במידה שווה ללשונן של שתי הברכות – האדם יכול לבחור, ואילו במקרה שבו אחת מן הברכות מתאימה יותר – יש לבחור בה.