ברכות דף סד – סיני ועוקר הרים

  • יהודה רוזנברג
הגמרא בדף סד מספרת על הדיון שהתקיים בימי רבה ורב יוסף: את מי ראוי להעמיד בראש הישיבה – "סיני" או "עוקר הרים"? רבה היה "עוקר הרים", כלומר חריף ומפולפל, ואילו רב יוסף היה "סיני" – בקי במשניות וברייתות רבות. הגמרא מביאה את דעתם של בני מערבא, שהכריעו שסיני עדיף.
מפשט הגמרא נראה שעיקר מעלתו של הבקי היא בכל הנוגע לצרכים מעשיים, כגון פסיקת הלכה, שבה ישנה עדיפות לבעל הבקיאות, משום שהידע הרחב שלו מאפשר לו לפסוק הלכה בנושאים רבים.
בעקבות זאת נחלקו בעלי התוספות האם כאשר יש מחלוקת בין רבה לרב יוסף יש לפסוק כרב יוסף, שהרי הוא בקי יותר. יש שפסקו כרב יוסף (הריצב"א, שדבריו הובאו בשו"ת מהרי"ק קסט), יש שפסקו כרבה (ע"פ הגמרא בב"ב קמג ע"ב) ויש שחילקו בין עניינים שונים, ופסקו הלכה כרבה במחלוקות התלויות בסברא, וכרב יוסף – במחלוקות התלויות במקורות (רא"ש שבת ב, כג).
אולם מדברי הפרי מגדים (אשל אברהם סי' קמג) עולה הבנה שונה. הוא קובע ש"סיני" קודם ל"עוקר הרים" לעניין עליה לתורה, ומשמע שלדעתו קדימותו של ה"סיני" אינה נובעת רק משיקולים מעשיים, אלא מכך שהוא עדיף כ"גברא". אדם שרכש בקיאות רבה הוא אדם שבליבו שוכנת התורה, מעין "ספר תורה חי", והדבר מקנה לו מעלה יתירה על פני אדם שיכולות הפלפול שלו רבות, אך חסר לו הידע המקיף.
נפקא מינה אפשרית לעניין זה עשויה להיות בנוגע לדבריו המפורסמים של ר' שלמה קלוגר, שכתב (בעקבות דברי הפרי מגדים הנ"ל) שכיום אין להעדיף את ה"סיני", משום שהספרים מצויים, ויתרונו של הבקי לעומת בעל הפלפול מצטמצם (הדברים נכתבו לפני כמאתים שנה, ועל אחת כמה וכמה בימינו, בעקבות מהפכת המאגרים האלקטרוניים). אחרונים רבים חלקו עליו, והבולט שבהם הוא הרב עובדיה יוסף (בפתיחה לחלק א של שו"ת יביע אומר), שסבר ש"סיני" עדיף מ"עוקר הרים" גם בימינו (והדברים ראויים למי שאמרם).
אפשר שיש לחלק בעניין זה בין השאלה המעשית, שבנוגע אליה יתרונו של הבקי אכן הצטמצם, ובין השאלה העקרונית – אף אם היום המידע נגיש יותר, עדיין עשוי להיות יתרון לבעל הבקיאות, שהרי היכולת להשיג את הידע בקלות אינה משפיעה על מעלתו של האדם עצמו, אלא רק הידע שאותו רכש בפועל.
לסיום נזכיר רעיון ששמעתי מפיו של מו"ר הרב משה ליכטנשטיין: "סיני" אינו אדם הבקי בהלכות אך אינו יודע לעיין בהן, אלא אדם המשתמש בסוג שונה של עיון. עיון כזה מבוסס על ידע מקיף, ההופך את הכמות לאיכות (דוגמא לדבר היא דרך עיונו של הנצי"ב, שבקיאותו המופלאה בתחומים רבים – ספרות הגאונים, מדרשי הלכה ועוד – ניכרת בעיסוקו בכל תחום, ומשפיעה מאוד על דרך עיונו). ידע כזה לא ניתן להחליף בידע ממקור חיצוני, כגון נגישות למאגר מידע ממוחשב.
עם סיום המסכת הראשונה בסדר הדף היומי, נישא תפילה שמתוך הבקיאות, שהיא מרכיב מרכזי בלימוד הדף היומי, נזכה גם לעיון המבוסס על ההיקף והשליטה במרחבי התורה.