ברכת "אשר יצר"

  • הרב עזרא ביק

לאחר שבחנו את הרעיון של ברכות השחר, אנו פונים עתה לנתח כמה מן הברכות באופן פרטני.

א. אשר יצר - חלק מסדר התפילה?

התחנה הראשונה שלנו היא ברכת "אשר יצר". אתם עשויים להתנגד: בהתבסס על הדיון בשיעור הקודם, ברכה זו היא ברכת "תגובה" קלאסית, יותר משהיא חלק מסדר התפילה הקבוע. ככלות הכל, ברכה זו נאמרת בכל פעם שאדם מתפנה, בכל שעה משעות היום, בניגוד לברכות השחר, שגם לפי רמב"ם נאמרות רק פעם ביום. למעשה, קריאה של הגמרא בברכות ס: תומכת במסקנה זו, כיוון שברכת אשר יצר מופיעה לפני רשימת ברכות השחר, ואף לפני הברכה שלפני השינה, מה שבוודאי מוציא אותה מסדר תפילת שחרית.

עם זאת, אני חושב כי אין זה נכון. ראשית, אם ניעזר שוב בשיטה של רמב"ם לארגון ההלכות, נראה כי ברכה זו, כמו ברכות השחר, נמצאת בהלכות תפילה ולא בהלכות ברכות, היכן ששאר ברכות הראיה (ברכות "תגובה") נמצאות. בהקדמה של רמב"ם להלכות ברכות נכתב: "שתקנו חכמים דברי תפלות אלו תקנו ברכות אחרות לברך אותן בכל יום. אלו הן...". ההקדמה ממשיכה וכוללת ברשימה גם את ברכת אשר יצר, ובכך מציבה ברכה זו בתוך המסגרת של התפילה היומית. יתרה מכך, הרמב"ם משנה את הסדר המופיע בגמרא, ומזיז את ברכת אשר יצר לאמצע הרשימה, בין ברכת זוקף כפופים לבין ברכת אוזר ישראל בגבורה.[1] נכון הדבר כי רמב"ם מקדים את אמירת ברכת אשר יצר במילים "וכל זמן שיכנס לבית הכסא... ואחר שיצא מברך... " ומשקף בכך את העובדה ההלכתית כי ברכה זו נאמרת לכל אורך היום ולא רק בבוקר. עם זאת, החלטתו למקם ברכה זו ברשימת פעולות הבוקר מצביעה בבירור על כך שהוא חושב שיש לה תפקיד כפול: זו אינה רק ברכת תגובה, אלא גם חלק מסדר התפילה. לבסוף, ישנם ראשונים המחייבים אמירת ברכת אשר יצר בבוקר גם אם האדם לא ביקר בשירותים, מה שבבירור מציב ברכה זו בהקשר של ברכות השחר. למעשה, פסיקתו של רמ"א גם היא הולכת אחר עמדה זו (אורח חיים ד', א). מכאן, יש לנו הצדקה לנתח ברכה זו במסגרת סדרת שיעורים זו, כיוון שהיא ברכה של הבוקר, של התעוררות ותחילת יום חדש.

ב. ה' כרופא

יש מחלוקת בגמרא לגבי הטקסט של ברכת אשר יצר:

מאי חתים? אמר רב: רופא חולים. אמר שמואל: קא שוינהו אבא לכולי עלמא קצירי, אלא "רופא כל בשר". רב ששת אמר: "מפליא לעשות". א"ר פפא: הלכך - נמרינהו לתרוייהו: "רופא כל בשר ומפליא לעשות".

 (ברכות ס:).

ברור מההערה של שמואל על ניסוחו של רב כי הברכה נועדה "לכולי עלמא"; כלומר, זו אינה ברכה הנאמרת רק על ידי אנשים שה' עזר להם להירפא ממחלה לאחרונה. כשהוא מחליף את המילה "חולים" במילים "כל בשר", שמואל מבטיח כי הברכה תהיה אכן חלק מסדר התפילה האוניברסלי. במובן מסוים, היא מתייחסת למצב אנושי כללי. למעשה, זה מצב רחב יותר מאשר האנושות, כיוון שהוא נכון גם לגבי ממלכת החי כולה. שאלתנו היא לזהות מהו מצב זה, ומהי התגובה ההלכתית שחז"ל קבעו בברכה זו.

חשוב לציין כי על אף ששמואל התנגד לביטוי "חולים" והסיר אותו, הוא לא שינה את הפועל "רופא". זהו ההבדל המשמעותי בין דעתו לבין דעת רב ששת. כפי הנראה, הביטוי "מפליא לעשות" מתייחס לבריאה - ה' עשה נפלאות בכך שעשה שגוף האדם יתפקד באופן מופלא. חתימה זו משקפת את הנושא של השורה הפותחת את הברכה - "אשר יצר את האדם בחכמה". רב ששת מבסס את הברכה על שלמות הבריאה, בעוד שמואל (וכן רב) רואה את הברכה כמשבחת את העובדה כי ה' מתחזק את רווחתו של האדם. המילה "רופא" לא מתייחסת רק לתיקון מצב של מחלה, אלא גם למה שהיינו מכנים רפואה מונעת.

ההתייחסות המפורסמת ביותר לה' כרופא נמצאת בתורה לאחר קריעת ים סוף ושירת הים, כאשר ה' מבטיח כי אם עם ישראל יקיים את כל מצוותיו, אזי "כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ, כִּי אֲנִי ה' רֹפְאֶךָ." ה' מציין בפירוש כי מכיוון שהוא הרופא שלך, לא תהיה חולה. אולם, עדיין נראה זה מוזר לדבר על "ריפוי" כאשר אין שום מצב קיים של מחלה.

לפני שנמשיך ונענה על שאלה זו, כדאי לציין שלוש נקודות שישפכו אור על טבעה של ברכת אשר יצר. ראשית, רב פפא מסיק כי מכיוון ששמואל ורב ששת נחלקים באיזו חתימה להשתמש לברכה זו, אנו צריכים לומר את שתיהן: "רופא כל בשר ומפליא לעשות". ישנו כלל בנוגע לחתימת ברכות האומר כי "אין חותמים בשתיים" - איננו מצרפים שני נושאים בחתימה של ברכה. דין זה משמש כבסיס, לדוגמה, לדיון בין הפוסקים על חתימת ברכת בונה ירושלים בתשעה באב, בה אומרים "מנחם ציון ובונה ירושלים". הסיבה שאנו מרשים שני פעלים בחתימה אחת במקרה זה היא שהם מספיק דומים כדי להיחשב נושא אחד.[2] ניחום ציון מושג בדיוק על ידי בניית ירושלים. עם זאת, במקרה שלנו, כפי שראינו, שני הניסוחים של החתימה מאד שונים, והם אפילו, במידה מסוימת, מנוגדים. ביטוי אחד מדבר על ה' כפותר בעיות, בעוד הביטוי השני מדבר על ה' כמי שברא עולם כל כך מושלם שאין בו בעיות כלל. צירוף שני הנוסחים לחתימה אחת נראה כנוגד את העיקרון של אין חותם בשתיים, כמו גם את ההיגיון הפשוט.[3]

שנית, השולחן ערוך מצטט את החתימה כ"רופא חוֹלִי כל בשר ומפליא לעשות". ניסוח זה, למרות שנדחה על ידי פוסקים אשכנזים רבים, התקבל על ידי הלבוש והמגן אברהם, והרב יעקב עמדין (יעב"ץ) מגן עליו במפורש. ניסוח זה נראה כמכניס את הניסוח של רב בדלת האחורית. היעב"ץ מסביר כי בעוד, כפי ששמואל ציין בגמרא, השימוש בשם העצם "חולים" אינו מתאים, כיוון שאין זה נכון להתייחס למין האנושי כולו כחולה, המונח "חוֹלִי" מקובל, כיוון שהוא מתייחס ל"חולשות הבשר", ולא למחלה מסוימת. אני מציין זאת כדי להדגיש שוב כי החתימה אכן מתייחסת ל"ריפוי" ואינה עוסקת בפלא הבריאה, הכולל את הבריאות כנתון.

לבסוף, הבה נבחן את הביטוי "גלוי וידוע לפני כסא כבודך". אנו מכריזים כי גלוי וידוע לפני כסאו של ה' שאם אפילו איבר אחד מגוף האדם לא יפעל כראוי באיזשהו אופן, לא נוכל להתקיים (אפילו שעה אחת, בנוסח ספרד). הביטוי "גלוי וידוע לפניך", בצורה כזו או אחרת, מופיע מעל ל-150 פעמים בספרות התלמודית. רוב, אם לא כל, הופעות אלו מתייחסות למקרה שבו מישהו מעלה בפני ה' את הטיעון כי ה' יודע את המחשבות הפנימיות והכוונות של האדם, גם כאשר התנהגותו החיצונית אינה משקפת מחשבות אלו. לדוגמה, המדרש אומר כי אברהם דיבר אל ה' לאחר העקדה, באמרו "גלוי וידוע לפניך בשעה שאמרת לי (בראשית, כ"ב, ב) 'קח נא את בנך את יחידך', היה בלבי מה להשיבך..." (ויקרא רבה אמור כ"ט, ט). לאברהם היו מחשבות מסוימות לפני העקדה אותן הוא הדחיק, ורק ה', היודע את חדרי נפש האדם הנסתרים, היה יכול לדעת על מחשבות אלו. אך המקרה שלנו כלל אינו דומה לכך. העובדה כי לגוף האדם דרוש איזון מדויק של פעולותיו ידועה לכל מי שלמד את גוף האדם - וזוהי הסיבה שחז"ל מודעים לעובדה זו. מדוע אנו מדגישים כי ה' יודע כי אנו בסכנת הכחדה? זוהי עובדה נכונה או שלא, אך ידיעתו של ה' את העובדה הזו אינה נראית הנקודה הרלוונטית.

ג. ההכרה בתפקידו של ה' בחיים לא-יציבים

אם כך, מהו עניינה של ברכת אשר יצר? נראה לי ברור כי היא מבטאת את הכרתנו בחוסר היציבות של החיים, ואת הכרה שלנו כי ידו המתערבת והנוכחת תמיד של ה' היא מה ששומר שהמכניזם כולו ימשיך לעבוד. במילים אחרות, ישנם שני מודלים אפשריים ליצירה של דבר מה. מודל אחד הוא לעשות את יצירתך מושלמת, כך שהיא לעולם לא תישבר ולעולם לא תצטרך טיפול או תיקון. המודל האחר הוא להבין כי מכל סיבה שהיא, דברים עלולים להשתבש, אך לספק שירות תיקונים בו יצירתך יכולה להיות מתוקנת. המודל הראשון היה יכול להיות, במבט ראשון, הדרך הטובה יותר בה ה' היה יכול לברוא את העולם - לעשות אותו כל כך מושלם שהוא היה ממשיך להתקיים בתנועה מתמדת. למעשה, זוהי הדרך בה בעולם העתיק, ולפרקים גם חז"ל, ראו את גלגלי השמיים, את סיבוב השמש, הירח והכוכבים. המודל השני הוא מן הסתם הדרך בה רובנו רואים את הבריאה - מסיבה כלשהי (חטא, למשל), דברים משתבשים לעיתים, אך כאשר זה קורה אנו יכולים לקרוא לה' לתקן אותם. "ברוך רופא חולים"- ה' מרפא את החולים.

ברכת אשר יצר מציגה מודל שלישי, לפחות בכל הנוגע לחיים. החיים אינם מצב יציב, המסוגל להתקיים בעצמו. זהו מצב בלתי יציב מטבעו; אופן הפעולה שלו הוא עצמו מקור חוסר היציבות. זהו מה שהברכה מכנה "נקבים נקבים, חלולים חלולים", והפרשנים מסבירים כי מתייחס לפתיחה והסגירה של פתחים במטרה לאכול, להתרוקן ואפילו לנשום. החיים הם, בהגדרה, חיים על הקצה. מה שהופך את זה לאפשרי הוא שה' הוא "רופא כל בשר", או אפילו יותר טוב, "רופא חולי כל בשר" - הוא מרפא באופן רציף את חולשות הבשר, את אי היציבות הדינאמית שאנו מכנים חיים. החיים שונים באופן מהותי מאובייקטים טבעיים אחרים; הקיום שלהם אינו סטאטי אלא מורכב מאיזון דינאמי של כוחות, של "פתיחות וסגירות", התלויים בכוח המרפא של ה'. ה"רפואה המונעת" של ה' אינה סיפוק ויטמינים, אלא תחזוקה של זרם רציף של חיים, של איזון, של שינוי והתחדשות. זוהי, לדעתי, המשמעות של המילה "בחכמה" בברכה: ה' ברא את כל העולם בחכמה, אך הוא ברא את האדם בחכמה במובן שונה - הוא ברא אותו עם פתחים וחללים, ואם אפילו אחד מהם ייפתח או ייסגר בזמן הלא נכון, החיים ייפסקו. זו אינה בעיה, אלא למעשה, שיא התבונה. ברור כי היינו מודאגים אם היינו קונים שעון המגיע עם מפעיל מאומן הנצרך באופן תמידי להזיז את המחוגים בקצב הנכון. אך זה מה שאתה מקבל כשאתה מקבל חיים. למעשה, זוהי עצם המשמעות של חיים - ה' הוא המפעיל.

כיוון שכך, אנו יכולים להשתמש בניסוח הכפול של "רופא כל בשר ומפליא לעשות". כאשר הוא מוצמד ל"רופא כל בשר", משמעות הביטוי "מפליא לעשות" איננה "אשר ברא את הכל באופן מושלם, ללא צורך בתיקון", אלא ההיפך: "אשר ברא באופן מופלא את האדם כתהליך דינאמי באיזון עדין, הדורש את נוכחותה התמידית של אצבע אלוקים כדי שיפעל כראוי". אכן, ההכללה של המילה "חוֹלִי" בחתימה, בעוד אינה הכרחית, מדגישה משמעות זו - רווחתו של האדם היא מצב קבוע של "ריפוי חוליים".

משמעות הביטוי "גלוי וידוע לפני כסא כבודך" (במקום הניסוח הרגיל "לפניך" או "לפני מי שאמר והיה העולם") כאן היא כי הדבר גלוי וידוע לפני זרועו המבצעת של ה', כוחו, לא כהתייחסות לידיעתו האינטלקטואלית, אלא לעובדה כי הוא פעיל. הדבר ברור וידוע כיוון שאתה עושה את מה שצריך להיעשות כך שהתהליך של החיים לא יכבה את עצמו, כיוון שאחרת לא היה זה אפשרי להתקיים ולעמוד לפניך אפילו שנייה אחת.

לברכת אשר יצר שני הקשרים. אחד הוא כאשר אדם מבקר בשירותים ונעשה מודע לכך שגופו הוא בלתי מושלם, מנקודת המבט הרגילה של מכונה, כיצד התהליך של הזנת החיים מייצר את רעלי החיים אותם יש לרוקן. ההקשר השני הוא עם ההתעוררות, כמו כל ברכות השחר, כאשר האדם חווה את ההתעוררות של החיים מחדש. המודעות העצמית לחוסר היציבות של החיים ושל התלות המוחלטת והרציפה בהתערבותו של ה', שהוא רופא כל בשר, היא מרכיב הכרחי של היציאה לעמוד מול העולם ולהיות פעיל בעבודת ה', להתקיים ולעמוד לפניך. העמידה לפני ה' כמשרתו דורשת מהאדם להכיר ביחס המיוחד הטבוע בקיום האנושי, היחס אל ה' כרופא, שבאופן תמידי מפליא לעשות.[4]

ברוב הסידורים המודרניים, מיד לאחר ברכת אשר יצר מופיעה ברכת אלוקי נשמה. נדון בברכה זו, כולל הקשר, אם קיים, בין שתי הברכות, בשבוע הבא.

 

 

**********************************************************

 

 

כל הזכויות שמורות לישיבת הר עציון ולרב עזרא ביק, תשע"ו

תורגם על ידי חנה גלסנר

נערך על ידי צוות בית המדרש הוירטואלי

*******************************************************

בית המדרש הווירטואלי (V.B.M) ע"ש ישראל קושיצקי שליד ישיבת הר עציון

The Israel Koschitzky Virtual Beit Midrash

האתר בעברית:                    http://vbm.etzion.org.il

האתר באנגלית:                http://www.vbm-torah.org

משרדי בית המדרש הוירטואלי: 02-9937300 שלוחה 5

דוא"ל: [email protected]

 

 

**********************************************************

 
 

 

 

[1]   הרמב"ם מסדר מחדש גם את שאר הברכות, כך שלמעשה הסדר הוא זוקף כפופים, על נטילת ידיים, המעביר חבלי שינה, אשר יצר ואוזר ישראל בגבורה. לפני כל ברכה מופיע התנאי המעשי - כאשר אדם עושה X, יאמר ברכה Y - הסדר של הברכות משקף את עמדתו של רמב"ן בנוגע לסדר הנורמלי של פעולות הבוקר.

[2]   הטור (אורח חיים קפ"ח, בהתייחסו לברכת ירושלים בברכת המזון של שבת) מעדיף את הניסוח "מנחם ציון בבנין ירושלים", בדיוק כדי למנוע את הבעיה של 'חתימה בשתיים'.

[3]   ישנם כמה מקרים בהם, בהינתן שני נוסחים מתחרים לברכה, הגמרא מציעה לצרף אותם. אנו מוצאים זאת, חוץ מאשר במקרה שלנו, גם בניסוחים של בורא נפשות ושל מודים דרבנן, וכן, באופן שונה מעט, בברכת התורה. כל מקרה מצריך הסבר שונה לתופעה בלתי רגילה זו.

[4]   הסברים שונים רבים ניתנו למשמעות המדויקת של כמה מהביטויים בברכה, כגון "בחכמה", "נקבים", "חלולים" ו"מפליא". סיכום טוב ומתומצת של כמה מהסברים אלו ניתן למצוא בערוך השולחן ו', א-ה.