ברכת האילנות

  • הרב אביעד ברטוב

ברכת האילנות

היוצא לשדה בתקופת ניסן רואה כיצד לאחר החורף מתחילים האילנות את שנתם החדשה ועוטים מעטה לבן, ומברך את ברכת האילנות. ברכה זו מברכים על ראיית עצי מאכל מלבלבים, וזה לשונה: "ברוך אתה ה', אלוהינו מלך העולם, שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהן בני אדם".

בשו"ת הלכות קטנות (סי' כ"ח) מובא שהאחרונים התלבטו על איזו תופעה נתקנה ברכה זו: על התחדשות הטבע בתקופת ניסן, או שמא על התחדשותו של האילן ועל יכולתו להפיק פירות שנה נוספת. הריטב"א (ר"ה יא ע"א) סובר כי ניתן לברך את ברכת האילנות לאו דווקא בימי ניסן, אלא בכל זמן שהאילנות מלבלבים, ומסתבר כי לשיטתו הברכה נתקנה על התחדשות האילן, ואם יש אילן המתחדש לאחר תקופת ניסן - ניתן לברך עליו. אולם אם ברכת האילנות נתקנה על התחדשות הטבע, אזי דווקא תקופת ניסן היא תקופת ההתחדשות, ולאחריה אי אפשר לברך. להלכה, פסק המשנה ברורה (רכ"ו, א) כי ניתן לברך את ברכת האילנות בכל זמן שבו רואים את הלבלוב לראשונה.

עוד נחלקו הפוסקים (טור או"ח סי' רכ"ו) האם ניתן לברך על ראיית אילן נושא פרי, לאחר תקופת הלבלוב. הגר"א פסק כי ניתן לברך גם על יציאת הפרי, אולם הפרי מגדים והחיי אדם סברו שאין לברך על פרי גמור. להלכה, פסק השולחן ערוך כי אין לברך על פרי, אלא על הלבלוב בלבד. דומה שאף מחלוקת זו תלויה בחקירה שהעלינו לעיל: אם ברכת האילנות נתקנה על התחדשות הטבע בתקופת ניסן, אזי לבלוב האילנות הוא הסימן לתקופה זו; אולם אם הברכה היא על התחדשות האילן, אזי גם יציאת הפרי הראשון, ולאו דווקא הלבלוב, מעידה על התחדשות זו.

להלכה, מכל מקום, מי שמזדרז לברך בתחילת תקופת ניסן יוצא ידי כל השיטות, וזריזים מקדימים למצוות.