דילוג לתוכן העיקרי

ברכת היין - בורא פרי הגפן

קובץ טקסט

ברכת היין - בורא פרי הגפן

הגמרא במסכת ברכות (לה ע"ב) דנה בברכה המיוחדת הנאמרת על היין. בדרך כלל מברכים על הפירות ועל היוצא מהם ברכת בורא פרי העץ. במקרים מסוימים (כגון על מיץ פירות - תוצר שאינו מכיל את המקור כצורתו) מוחלפת ברכת בורא פרי העץ בברכת שהכול. אולם אין ברכה מיוחדת על פרי או על תוצר שלו. יוצא דופן בעניין זה הוא היין, הזוקק ברכה לעצמו - ברכת בורא פרי הגפן.

בתחילה מעלה הגמרא את ההשערה שהברכה משקפת את המעבר מענבים ליין. מעבר זה הוא עליית מדרגה, שכן יין נחשב לבעל ערך רב יותר, והברכה החדשה מביעה עליית מדרגה זו. אלא שהגמרא מטילה ספק בנימוק זה, שכן גם המעבר מזיתים לשמן הנו עליית מדרגה, ואף על פי כן אין ברכה מיוחדת על שמן. אם כן, ברור כי עליית מדרגה לבדה אינה גורם שדי בו בלבד להחיל ברכה חדשה.

בהמשך הדיון משנה הגמרא במקצת את נימוקה הראשון ומחלקת בין יין לשמן (חילוק המצדיק ברכה מיוחדת על היין ולא על השמן) - ליין עצמו יש שני יתרונות שאין לשמן: יין מספק תחושה של שובע ומלאות ("סעיד"), והוא אף גורם להנאה ולאושר ("משמח"). ממילא, יש מקום לברך ברכה מיוחדת דווקא על היין ולא על השמן.

עמדתה הסופית של הגמרא מעלה בפנינו שאלה עקרונית: מהו בסופו של דבר החילוק בין שמן ליין? נוכל לומר כי הגמרא זנחה לחלוטין את העלייה בדרגה כמחייבת ברכה עצמאית, ובמקומו היא מחפשת גורמים אחרים שיצדיקו את הברכה. כלומר: בתחילה הגמרא אכן שוקלת את עניין העלייה בדרגה כהסבר לברכה המיוחדת על היין, אולם בהמשך הסוגיה היא נוטשת כיוון זה ועוברת לכיוון אחר - מציאת חילוק בין יין לשמן המתבסס על יתרונותיהם ועל התועלות המופקות מהם. כיתרונות כאלה, אחראים השמחה והמלאות לברכה המיוחדת הנאמרת על היין. אלא שנוכל גם להציע גישה חלופית. ייתכן שהחילוק הראשוני של הגמרא, בדבר עליית המדרגה של הענבים בהפיכתם ליין, נבע מסברה כי רק יין עובר תהליך כזה. לאחר שהגמרא עומדת על כך שגם השמן עובר תהליך דומה, היא מנסה לציין את יתרונותיו של היין על מנת להבהיר כי התהליך שהוא עובר שונה באופן משמעותי מזה שעובר השמן. העובדה שהמעבר ליין מאפשר גם תחושת מלאות ושמחה המופקות מן המוצר החדש מלמדת על כך שהתרחש כאן מעבר דרמטי, ומנגד, העדר מאפיינים אלו בשמן מורה על העובדה שהשמן עבר תהליך פחות משמעותי. למסקנת הגמרא, השמחה והשובע המופקים משתיית יין נועדו להמחיש את דרגת השינוי שהוא עבר.ברכה מיוחדת אכן נאמרת רק במקרה של עליית מדרגה, אולם למסקנת הגמרא ישנם מאפיינים חדשים לעליית מדרגה (ראה פירושו של האור זרוע, שממנו משתמע בבירור כי כך אכן הבין את הגמרא).

לשאלה זו תהיה גם השלכה הלכתית. איזה סוג של יין דורש ברכה נפרדת? האם ניתן לברך על כל יין שמשמח וממלא, או שמא ניתן לברך רק על יין שיש בו משום שיפור של המקור - הענבים? במילים אחרות, איזה גורם הוא הסיבה לברכה ואיזה הוא רק סימן לה: האם עליית המדרגה היא הגורם ההכרחי, אלא שעליית מדרגה זו שונה מן התהליך שעובר השמן מפני שהיא מעניקה ליין תכונות מיוחדות - ואם כך נוכל לומר כי בכל מקרה שהייתה עליית מדרגה לרמת יין יש צורך בברכה מיוחדת, גם אם התוצר הספציפי אינו משמח ואינו משביע, ולחלופין, יין שעבר תהליך של הרעה אינו נושא ברכה משל עצמו גם אם הוא משמח ומשביע - או שמא נאמר כי המעבר מענבים ליין אינו מצריך ברכה בפני עצמו אם הוא חסר את הופעתם שלשני המאפיינים הללו, שמחה ומלאות, ומאידך נפסוק שיש לברך ברכת בורא פרי הגפן על כל יין בעל מאפיינים אלו?

מקרה שבו נוכל לבחון שאלה זו הוא דינו של יין מבושל. ראשונים רבים סבורים כי מעבר כזה אינו בהכרח עליית מדרגה ביחס לענבים, שכן יין כזה אינו נחשב ליין משובח כלל. מאידך, ברור כי גם תוצר זה הוא משמח וממלא. דין זה שנוי במחלוקת ראשונים. תוספות במסכת בבא בתרא (צז ע"ב) מצטטים את דעת רשב"ם כי אין לברך על יין כזה בורא פרי הגפן, שכן זהו למעשה יין שקולקל. תוספות עצמם חולקים על דעה זו. לדעתם כל עוד התוצר נושא את שני המאפיינים שעליהם דיברה הגמרא - שמחה ומלאות - יש לברך עליו את ברכת היין, ללא תלות בשאלה האם התוצר נחשב לשיפור ביחס למצבם הקודם של הענבים אם לאו.

מקרה הפוך הוא המקרה של יין חי (יין שלא נמהל במים ונותר בריכוזו המקורי). מבחינה הלכתית הוא נחשב ליין, והוא אף עבר תהליך של עליית מדרגה ביחס לענבים (כיוון שניתן למהול אותו במים, ולהפכו בכך ליין רגיל). עם זאת, במצבו הנוכחי אין הוא מעניק תחושת שמחה הדומה לזו שמעניק יין רגיל. הירושלמי במסכת ברכות (פ"ו ה"א) פוסק כי יש לברך בורא פרי הגפן על יין חי.

מקרה שלישי הוא יין שנעשה מענבי בוסר. לדעת השערי תשובה (אורח חיים סימן רב) אין לברך בורא פרי הגפן על יין כזה. האם דינו של יין זה דומה לדינו של יין חי, שאין מברכים עליו בורא פרי הגפן מפני שטעמו אינו כטעם יין רגיל, או שמא נאמר כי אין למשקה כזה דין יין כלל משום שהענבים שממנו הופק טרם הבשילו? ומה דינו של יין כזה אם נגע בו גוי? בדרך כלל, יין שנגע בו גוי נאסר באיסור יין נסך ואין לשתותו. האם יין שנעשה מענבי בוסר נחשב ליין לעניין דין יין נסך?

שאלה מקבילה לזו שהעלינו קיימת גם בנוגע לברכת הטוב והמיטיב. הגמרא במסכת ברכות (נט ע"ב) אומרת כי ברכה זו (המברכת את הקב"ה על הטוב שיצר בעולם ועל השפעתו של טוב זה לבני האדם) נאמרת כאשר מובא לסעודה יין חדש. תוספות שואלים מדוע דווקא יין חדש מצריך ברכה זו, ולא לחם חדש או תבשיל בשר המובא לשולחן, והם מתרצים כי היין מתייחד בכך שהוא ממלא ומשמח. במקרה זה ברור שהברכה נאמרת בעקבות השינוי (לא השינוי שקרה ליין, אלא זה שהתרחש בסעודה), אלא שעל מנת להחשיב את השינוי כמשמעותי, שומה על האוכל החדש לשאת מאפיינים מסוימים. משמעותו של השינוי משתקפת ביכולתו של היין לגרום לתוצאות המוזכרות לעיל. אם כן, הברכה אינה נאמרת בגלל מאפיינים אלו של היין אלא בגלל השינוי שהתרחש. תוספת המאפיינים הללו ליין מציינת את העובדה שהשינוי היה מהותי. עקרונית נוכל לטעון אותה הטענה גם לגבי ברכת בורא פרי הגפן. הברכה נאמרת על תהליך השינוי שעברו הענבים עד שהפכו ליין. תוספת המאפיינים הללו ליין מלמדת שהשינוי אכן היה מהותי.

נקודות מתודיות:

1. בכל פעם שהגמרא מציעה הסבר מסוים ולאחר דחייתו היא מציעה הסבר אחר, עלינו לשאול האם הגמרא מחליפה את הכיוון הראשוני שהיא העלתה בכיוון שונה לחלוטין, או שמא היא רק משנה במקצת את ההסבר הראשוני באופן שיתאים לקושיה שהציבה. האם הגמרא שלנו דוחה את היותו של שינוי לטובה עילה לברכה חדשה, או שמא היא רק משנה את הקריטריון שעל פיו מגדירים שינוי לטובה?

2. אם ברצוננו לברר האם הלכה מסוימת נובעת מגורם א או מגורם ב, יש לנסות לאתר מקרים שבהם א נמצא ללא ב ומקרים שבהם ב נמצא ללא א. אם אנו רוצים לדעת האם ברכת בורא פרי הגפן נאמרת בשל היותו של היין מוצר איכותי יותר או בשל הימצאותם של שני מאפייני היין, עלינו לחפש מקרים שבהם יין שאיננו איכותי (יין מבושל) גורם להנאה או מקרים שבהם יין אמתי אינו גורם להנאה (יין חי).

לסיום:

על מה אנו מברכים את הקב"ה בברכנו על מאכל מסוים? האם אנו מברכים אותו על היין שאנו הפקנו, או שמא אנו מברכים אותו על הפרי שהוא ברא, שממנו הפקנו את המאכל - את היין? עיין ברא"ש (ברכות פרק ו אות ג) וברש"י (לה ע"ב). כיצד יש להתמודד עם שאלה זו על פי כל אחת מן האפשרויות שהעלינו בשיעור?

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)