ברכת התורה- שלש ברכות מחוברות

  • הרב משה ליכטנשטיין
בית המדרש הוירטואלי

 

עיוני תפילה

ברכת התורה- שלש ברכות מחוברות

ברכת המצוות או ברכת השבח

בשבוע שעבר, הצגנו בפשטות אפשרות, לפיה ברכת התורה היא ברכה על המפגש עם תורת ה'- היומיומית והחיה.

כעת, נבקש לטעון שגם הסבר זה, יכול להתפצל לשני הסברי-משנה-

ברכת המצוות- ברכת התורה היא ברכת המצוות על לימוד התורה, ומקבילה באופייה לברכות רבות אחרות- נטילת לולב, שמיעת שופר, וכד'.

ברכת השבח- ברכת התורה היא ברכת השבח, על ההתפעמות הגדולה מהמפגש עם תורתו הנשגבת של הקב"ה, בדומה לברכות על רעמים, ברקים, וכד'.

היישום בברכות השונות

לשאלה אותה הצגנו- קיימות השלכות הלכתיות רבות, אך מפאת קוצר-היריעה לא נוכל להרחיב בהן (נזכיר רק את השאלה על הצורך בברכה על הרהור בד"ת, או דעות המחייבות ברכה דווקא בתורה שבכתב), ונבקש רק ליישמן- בברכות השונות של ברכת התורה.

באופן פשוט נראה, שברכת 'אקב"ו לעסוק' מהווה ברכת המצוות רגילה, שהרי גם לשונה של הברכה- זהה לברכות מצוות אחרות (ועיין בדברי המנחת-חינוך, על מצות ברכת-המזון).

כעת, נמשיך לברכת 'אשר בחר', ונטען שהיא מהווה את ברכת השבח, שכן לשונה היא חגיגית יותר, ועיקר תכניה הוא סגולת ישראל, וזיקתם המיוחדת לקב"ה.

לבסוף, נותרה בפנינו ברכת 'והערב', שלדידנו משמשת כבקשה מהקב"ה- לזכות ללמוד כראוי את תורתו.

על מי האחריות?

כאשר מעיינים בנוסח הברכות הראשונות, מגלים הבדל משמעותי ביניהן- בשאלת מוקד האחריות ללימוד. בברכת הראשונה, עקר הלומד הוא האדם, שצווה ע"י הקב"ה, להיות מחויב בתורה-

אשר קדשנו.. לעסוק

ואילו בברכה השנייה, עקר הלימוד נעשה ע"י הקב"ה, המורה, המעריב, והמנעים את תורתו-

המלמד תורה לעמו ישראל.. והערב נא

בספר 'אוצר התפלות', מובאים דבריו של ר' אברהם בן הרמב"ם, שהתנגד בצורה נחרצת להורדת האחריות האנושית-

החותם המלמד תורה תועה לפי שאין השי"ת מלמדה לנו אלא צוה אותנו ללומדה וללמדה וזה נמשך אחר עיקר דתנו והיא שמעשה המצות הם בידינו לא בהכרח מאתו ית' לא על עשייתם גם לא על עזיבתן

הקב"ה, לדידו של ר' אברהם, איננו מעניק מתנות חינם- ולכן חובה על האדם להפשיל שרוולים ולעמול בתורה, וזהו עקרון מרכזי בדת היהודית.

אמנם, מחברו של הספר מקשה ממקורות רבים בתנ"ך, מהם משמע אחרת-

אֲנִי ה' אֱ-לֹהֶיךָ מְלַמֶּדְךָ (ישעיה מח)

הַמְלַמֵּד אָדָם דָּעַת (תהלים צד)

כן תחננו ותלמדנו (ברכת אהבה רבה)

ולכן, דומה שאין לנו אלא לאמץ את דברי הגמ' בנידה-

מה יעשה אדם ויחכם אמר להן ירבה בישיבה וימעט בסחורה אמרו הרבה עשו כן ולא הועיל להם אלא יבקשו רחמים ממי שהחכמה שלו שנאמר כי ה' יתן חכמה מפיו דעת ותבונה תני ר' חייא משל למלך בשר ודם שעשה סעודה לעבדיו ומשגר לאוהביו ממה שלפניו מאי קמ"ל דהא בלא הא לא סגיא (נדה ע:)

הרב משה ליכטנשטיין