ברכת נשים על ציצית

  • הרב שמואל שמעוני

ברכת נשים על ציצית

כידוע, נשים פטורות ממצוות עשה רבות, ובהן ציצית. אישה שבכל זאת לובשת בגד עם ציצית - מבלי להיכנס לשאלה האם ראוי לבת ישראל כשרה לעשות כן - האם היא רשאית לברך עליה?

ישנה מחלוקת כללית בראשונים על יכולתן של נשים לברך על מצוות עשה שהזמן גרמן. חכמי ספרד סברו שאל להן לברך, ואילו עמדת רבנו תם היא שהן יכולות לברך, כיוון שהן לכל הפחות במעמד של "אינו מצווה ועושה". בנות אשכנז נוהגות כשיטת רבנו תם, ומברכות כאשר הן נוטלות לולב או יושבות בסוכה. האם הוא הדין גם ללבישת ציצית?

הרמ"א (או"ח י"ז, ב) סבר שכן, אלא שהדבר מיחזי כיוהרא, ולכן אל לנשים ללבוש ציצית. אולם רבי יוסף ענגיל, בספרו "אתוון דאורייתא" (סי' י"א), הציע לחלק בין המצוות. לדבריו, אין לדמות מצווה רגילה, שבה יש ערך חיובי המשמעותי גם למי שאינו מצווה, למצווה כגון ציצית. מצוַת הציצית אינה מצווה רגילה, שכל אדם חייב בה, אלא 'מצווה שלילית': אסור לאיש ללבוש בגד של ארבע כנפות ללא ציצית, שכן בכך הוא עובר בביטול עשה, וממילא עליו להטיל ציצית בבגדו. אישה - שאינה מצווה על מצוַת ציצית - אינה עוברת על כל איסור בכך שהיא לובשת בגד של ארבע כנפות ללא ציצית, ועל כן אין לה שום קיום בכך שהיא מטילה בו ציצית, ואל לה לברך.

אולם, לעניות דעתי זוהי הצעה קשה ביותר. אמנם אדם אינו מחויב מדאורייתא ללבוש בגד של ארבע כנפות על מנת לקיים את מצוַת ציצית, אך נראה ברור שהגדרת המצווה אינה איסור ללבוש בגד של ארבע כנפות ללא ציצית, אלא מצווה חיובית - להטיל ציצית בבגד של ארבע כנפות. והא ראיה, שיש עניין גדול בכך שאדם ירכוש בגד של ארבע כנפות וכך יקיים את המצווה (כדברי הרמב"ם בסוף הלכות ציצית: "אע"פ שאין אדם מחוייב לקנות לו טלית ולהתעטף בה כדי שיעשה בה ציצית, אין ראוי לאדם חסיד שיפטור עצמו ממצוה זו, אלא לעולם ישתדל להיות עטוף בכסות המחוייבת בציצית כדי שיקיים מצוה זו"). אילו היה מדובר באיסור גרידא - לא היה כל עניין לנסות להתמודד אתו, כשם שאיננו מצווים לקנות בשר על מנת לאוכלו ללא חלב.