דילוג לתוכן העיקרי

סוכה | דף ב | סוכת פרגולה

קובץ טקסט

פתיחה[1]

בשיעור זה נחרוג ממנהגינו לעסוק ביסודות הלמדניים של המסכת, ונעסוק בסוגיה הלכתית בהלכות סוכה. בימינו, הרבה אנשים בונים פרגולות במרפסותיהם, וזאת מתוך רצון לנצל את הפרגולה גם כבסיס לסוכה. האם זה אפשרי? אילו בעיות הלכתיות יכולות לצוץ בעניין זה? בנקודות אלו ננסה לדון בשיעור זה.

סכך של קבע

כפי שכבר ראינו בשיעורים הקודמים, בתחילת המסכת מביאה הגמרא שלושה הסברים אפשריים ממה נובע הפסול בסוכה הגבוהה מעשרים אמה. אחת מן הדעות המובאות שם היא דעת רבא האומר:

"'בסוכות תשבו שבעת ימים' - אמרה תורה כל שבעת הימים צא מדירת קבע ושב בדירת עראי. עד עשרים אמה אדם עושה דירתו דירת עראי, למעלה מעשרים אמה אין אדם עושה דירתו דירת עראי אלא דירת קבע" (ב.).

אם-כן, לדעת רבא ישנו איסור לעשות את הסוכה דירת עראי. בהמשך הגמרא עולה, כי ההבדל בין סוכת עראי לסוכת קבע נקבע על-פי מידות הסוכה, ולכן ניתן לעשות סוכה אף ממחיצות של ברזל כל עוד היא בגודל המתאים.

לאור זאת, עולה השאלה האם ניתן לבנות את הסוכה גם מסכך של קבע? אם אופי הסוכה כדירת עראי נקבע על-פי מידותיה, הרי שלכאורה לא תהיה בעיה לבנות גם את הסכך בצורה של קבע.

ואמנם, התוספות על אתר מסיקים כי ניתן לקבוע את הסכך במסמרים, כדי למנוע מהגשם לדלוף לסוכה. לאור מסקנה זו מקשים התוספות:

"אם-כן, אמאי אמר גשמים סימן קללה בחג - והלא יכול לקבוע הנסרים במסמרים שלא ירדו גשמים בסוכה! ... וי"ל דנהי דלא חיישנין בדפנות אי עביד להו קבע מ"מ בסככה שעיקר הסוכה על שם הסכך לא מיתכשרה עד דעביד לה עראי" (ב. ד"ה כי עביד).

אם-כן, התוספות קובעים כי אכן לא ניתן לבנות את הסכך בצורה קבועה[2].

שיטת התוספות

כאמור, תוספות פוסלים סוכה בה הסכך נעשה בצורה קבועה. ואולם מדבריהם לא ברור איזה מן הקריטריונים שהם מביאים, מעניק לסכך שם של סכך קבע:

- סכך הקבוע במסמרים שאינו זז.

- סכך המונע מן הגשם להיכנס.

בראשונים מצינו שלוש דעות בנושא:

בעל הגהות מימוניות סבר כי העובדה שהסכך מונע מהגשם לחדור לסוכה, היא הסימן לכך שהסכך נחשב לקבוע:

"ה"ר שמעון גיסו של ר"ת... ועשה סוכה יפה מאד כעין כיפה ותקוע במסמרות - ופסלה ר"ת משום דמצלת מן הגשמים אבל השכיבן זה אצל זה כשרה דאין מצלת מן הגשמים..." (סוכה פרק ה', אות ט).

לעומת זאת, ה'מגן אברהם' מצטט את דעת ספר האגודה:

"ובאגודה ריש סוכה כתב בשם התוספות: 'שלא יכסה בנסרים קבועים במסמרים אפילו פחות מארבעה אמות, מפני שהם דירת קבע' עכ"ל" (אורח-חיים סימן תרכ"ז, סעיף קטן ב).

נראה כי מחלוקת הראשונים הזו, נובעת מהבנת ההבדל הקיים בין תקרת הבית לתקרת הסכך: על-פי גישה אחת, תפקידה של תקרת הבית הינו להגן על דיירי הבית מפגעי הטבע, ואילו תקרת הסוכה נועדה להגן מהשמש ותו לא. ואיול לגישה השניה, הקריטריון הקובע הוא הקביעות: בית משמש תמיד כדירה קבועה, אך לעומת זאת סוכה היא דירה עראית[3].

גישה שלישית, מצינו בדברי שו"ת 'האלף לך שלמה' הקובע כי התוספות דורשים את שני התנאים:

"...רק כונת התוספות היכא דהוי תרתי - דמטר אין יכול לירד וגם הוי קבוע במסמרים - זה הוי קבע, אבל בחד מנייהו אם המטר יכול לירד או אף באין יכול המטר לירד רק דאינו קבוע במסמרים כשרה וזה לא הוי קבע".

נראה כי הנפקא-מינה בין ההסברים לעיל, היא בדיוק המקרה שלנו - הפרגולה. בפרגולה הנסרים מחוברים בדרך כלל לשלד על-ידי מסמרים, אולם ודאי כי הנסרים אינם מונעים מן הגשם מלדלוף פנימה.

להלכה, אנו מוצאים מחלוקת בפוסקים כיצד לפסוק בסכך הקבוע במסמרים אולם אינו מונע מן הגשם מלדלוף פנימה:

ערוך השולחן פוסק:

"...אך לא יקבע אותם במסמרות דבכהאי גוונא בית גמור הוא ופסול מן התורה" (אורח-חיים סימן תרכ"ט, סעיף לב).

לעומתן, ה'ציץ אליעזר' (חלק ט"ו, סימן כח), והרב עובדיה ('יביע עומר', ח"ד או"ח סימן מט) ואחרונים רבים אחרים, פוסקים כי אין בעיה לבנות סכך קבוע במסמרות - כל עוד הסכך לא מונע לחלוטין מן הגשם לדלוף פנימה.

סוכה ישנה

בעיה נוספת העולה בסוכה הבנויה על בסיס פרגולה, הינה בעיית סוכה ישנה. המשנה השניה במסכת, מביאה מחלוקת בין בית שמאי לבית הלל בנוגע לסוכה ישנה:

"סוכה ישנה - בית שמאי פוסלין ובית הלל מכשירין. ואיזו סוכה ישנה? כל שעשאה קודם לחג שלשים יום. אבל אם עשאה לשם - חג אפילו מתחילת השנה כשרה" (ט.).

בפשטות, ההלכה נקבעת כדעת בית הלל, ואם-כן לא אמורה להיות בעיה עם סוכת פרגולה, אלא שמן הירושלמי עולה בעיה אחרת:

"תני - צריך לחדש בה דבר. חברייא אמרי: טפח, רבי יוסה אומר: כל שהוא. מאן דאמר כל שהוא, ובלבד על פני כולה" (סוכה פרק א').

השאלה העולה בדברי הראשונים היא, מהו היחס בין דברי הירושלמי לבין מחלוקת בית שמאי ובית הלל שהובאה לעיל. האם דברי הירושלמי נאמרו אליבא דאחת מן הדעות או שמא קיימת מחלוקת ביניהם? בעניין זה מצינו כמה דעות:

1. הרמב"ם (וכך גם הרי"ף) כלל לא מזכיר בהלכותיו את דין הירושלמי, ונראה שהוא אינו פוסק אותו להלכה.

2. הר"ן (א. באלפס ד"ה איזו) מסביר כי דברי הירושלמי הינם אליבא דבית הלל, ונוגעים לקיום מצווה מן המובחר, ואילו משנתנו דנה בשאלת כשרות הסוכה לכתחילה.

3. הטור כותב:

"סוכה ישנה שנעשית מקודם לחג שלשים יום - כשרה, ובלבד שיחדש בה דבר עתה בגופה לשם חג..." (סימן תרל"ו).

כיצד יישב הטור את דברי המשנה עם הירושלמי? לשם כך מבאר הרדב"ז (שו"ת ח"ו ב' אלפים נ"ז) את מחלוקתם של בית שמאי ובית הלל. על-פי הסברו, כולם מודים כי יש צורך לבנות את הסוכה לשם החג, והם רק נחלקו בשאלה האם סתם סוכה הנבנית בשלושים הימים שלפני החג נבנית לשם החג או שלאו דווקא. ואולם, שניהם מודים כי סוכה הנבנית יותר משלושים יום לפני החג צריכה כוונה לשם החג, ובלעדיה היא פסולה. בנקודה זו בא הירושלמי ומחדש, שגם בסוכה כזו, אם חידשו בה דבר לשם החג - היא כשרה לכולי עלמא.

לענייננו, רוב הפרגולות נבנות מתוך ידיעה שהן ישמשו לסוכה, ולכן לכאורה לא אמורה להיות בעיה הלכתית עם סוכה כזו גם לבית שמאי. פרגולה שלא נבנתה בכוונה כזו: לרמב"ם אין שום בעיה ומקיימים בה מצווה מן המובחר, לר"ן הסוכה כשרה, ואפשר לחדש בה דבר כדי לקיים המצווה מן המובחר, ולדעת הטור חייבים לחדש בסכך דבר כדי להכשיר את הסוכה.

סיכום

ראינו כמה דיונים בנוגע לסוכת פרגולה. חשוב לי להדגיש כי שיעור זה נועד אך ורק להעלות למודעות כמה מהדיונים ההלכתיים סביב סוכת פרגולה ולא לפסוק להלכה[4].

 

[1] לשם הכנת שיעור זה נעזרתי במאמרו של הרב פרופ' דניאל הרשקוביץ (תחומין י"ט, עמוד 373).

[2] יש לציין כי ריב"א (תלמידו של רש"י) חולק על דברי התוספות הללו: "ריב"א כתב, סתם סוכות רועים עשויה להגן מהחמה ומן הגשמים" (מובא בהגות מיימוניות סוכה פרק ה' אות ט'). יש ראשונים שניסו ליישב את דבריו ופירשו שהוא דיבר על סכך המונע רק מגשם מועט להיכנס.

[3] לפי הבנה הזאת נסביר כי העראיות של הסוכה נובעת מהסכך. שהרי ראינו בגמרא, כי סוכה הבנויה מדפנות של ברזל כשרה ואין לה פסול של עראי.

[4] ראה את המאמר של הרב פרופ' דניאל הרשקוביץ שם הוא מעלה נקודות אחרות לדיון, ובסופו של דבר נראה שהוא נוטה להתיר סוכת פרגולה.

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)