גוון התכלת

  • הרב ברוך וינטרוב
בית המדרש הוירטואלי

 

דף יוםיומי

מנחות דף מג – גוון התכלת

"תניא, היה ר' מאיר אומר: מה נשתנה תכלת מכל מיני צבעונין? מפני שהתכלת דומה לים וים דומה לרקיע ורקיע לכסא הכבוד, שנאמר: ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר וכעצם השמים לטהר, וכתיב: כמראה אבן ספיר דמות כסא."

מימרא מפורסמת זו של רבי מאיר, הבאה לבאר את הייחוד שבצבע התכלת, הינה אחד מסימני המפתח בקרב המשתדלים לחדש את התכלת בזמננו. שכן, שאלה מרכזית היא, מהו צבעו המדויק של הגוון אשר היה קרוי בפי חכמים תכלת?

מתוך מימרא זו נראה, כי גוון זה קרוב למדי לגוון הקרוי תכלת גם בפינו, ושאכן מאפיין את הים ואת השמיים.

אמנם, בירושלמי במסכת ברכות (פרק א הלכה ב) מופיעה מימרא זו עם הוספה קטנה, אשר לכאורה משנה את המשמעות –

"שהתכלת דומה לים והים דומה לעשבים ועשבים דומין לרקיע ורקיע דומה לכסא הכבוד..."

צבעם של העשבים אינו תכול, ובדרך כלל הינו ירוק. למעשה, אף צבע הים והשמיים יכול להיות מתואר כירקרק בשעות מסויימות, ומכך נובע כי גוון התכלת נוטה לירקרק.

בילקוט שמעוני (תהילים רמז תתמא) מופיע מדרש מפליא עוד יותר:

"חזקיה אמר ואית דאמרי לה בשם רבי מאיר תכלת דומה לעשבים, עשבים דומים לאילנות, אילנות לרקיע, רקיע לנוגה, נוגה לקשת, וקשת לדמות, שנאמר כמראה הקשת."

כאן כבר מדומה התכלת הן לעשבים, הן לאילנות, והן לרקיע והן לנוגה. ייתכן כי הרמז לפתרון נעוץ בדימוי לקשת, דימוי המצביע על ריבוי צבעים.

ואכן, ד"ר ישראל זיידרמן טוען כי:

"דימוי התכלת לשלל הדברים שבטבע הוא תמוה עד למאוד, מפני שלרבים מהם יש גוונים אחרים במקומות שונים ובזמנים שונים, וכן כקבוצה אין לכל הדברים האלה צבע משותף."

היה זה אגיפטולוג אוסטרי בשם אלכסנדר דדקינד שיישב קושיה זו עוד ב1898. הוא הצביע על כך שהמיץ הנסחט מארגמון קהה קוצים הוא כמעט חסר צבע בתחילה. אולם עם חשיפתו לאוויר ולשמש, נהיה לצהוב, ואז לסירוגין נהפך לירוק, ואח"כ מופיע טורקיז ואחריו כחול עד שלבסוף מתייצב הצבע הסגול הסופי. בתהליך רבגוני זה הכיר דדקינד תיאורי התלמוד הנ"ל לגבי דימויי התכלת השונים, ובזאת ראה הוכחה מכרעת לזיהוי התכלת כצבע הסגול המתקבל מארגמון קהה קוצים.

ובהקשר לתכלת נאמר ב"דברי מנחם", וז"ל:

"וכבר כתבו המומחים במקצוע זה שצבע "ארגמן" עובר דרך שורת גוונים שונים עד שמתהווים הצבעים הסופיים ולפ"ז נ"ל שאין שום סתירה בין כל השיטות הנ"ל בנוגע לגוון התכלת."

דברים אלו מעוררים אותנו לחשוב, כי חשיבותו של גוון התכלת אינה רק בגוון הסופי הנראה לעין, אלא גם בגוונים הכלולים בו. למרבה ההפתעה, רעיון זה מצוי, בסגנון שונה מעט, כבר בדברי הרמב"ן על התורה, בפירוש מדוע נבחר דווקא התכלת לצבע הציצית (במדבר טו,לח):

"אבל הזכרון הוא בחוט התכלת, שרומז למדה הכוללת הכל שהיא בכל והיא תכלית הכל, ולכן אמר וזכרתם את כל - שהיא מצות השם. וזהו שאמרו מפני שהתכלת דומה לים וים דומה לרקיע ורקיע דומה לכסא הכבוד וכו', והדמיון בשם גם הגוון תכלית המראות, כי ברחוקם יראו כולם כגוון ההוא, ולפיכך נקרא תכלת."

הרב ברוך וינטרוב