גיטין | דף יז | גט מאוחר

במשנה הפותחת את סוגייתנו נאמר כי גט שנכתב ביום ונחתם בלילה פסול. הגמרא הבינה שטעם הדבר הוא שהתאריך הכתוב בגט הוא התאריך של היום, ואילו חתימת הגט הייתה רק בתאריך שלמוחרת, ולכן מדובר ב"גט מוקדם", דהיינו גט שכתוב בו זמן מוקדם מן הזמן שבו נוצר בפועל. מתוך כך הסבירה הגמרא את עצם הצורך בכתיבת התאריך בגט:

"איתמר: מפני מה תיקנו זמן בגיטין? רבי יוחנן אמר: משום בת אחותו, ריש לקיש אמר: משום פירות".

לדעת רבי יוחנן, אם לא היו כותבים בגט את זמנו יכול היה אדם שאשתו זינתה לכתוב לה גט כעת, ועל בסיס גט זה היא תוכל לטעון שזינתה כשהיא מגורשת (וממילא לא תיענש, לא תיאסר על בעלה וילדיה לא יהיו ממזרים). לעומת זאת, לדעת ריש לקיש הבעיה היא שאם לא ייכתב זמן בגט יוכל הבעל להמשיך ולהשתמש בפירות נכסי מלוג של אשתו ולטעון שעשה זאת קודם כתיבת הגט.

בפשטות נראה ששני הטעמים הגיוניים: לפי הטעם הראשון, גט מוקדם יסייע לאישה להתחמק מעונש על זנות, ולפי הטעם השני, הוא יאפשר לה לתבוע פירות מבעלה גם בתקופה שבה הם עדיין שייכים לו. עם זאת יש לבחון כיצד ישפיעו שני הטעמים על דין גט מאוחר, דהיינו גט שכתוב בו זמן מאוחר מזמן הכתיבה האמיתי.

לדעת הראב"ד (גירושין א, כה) גט כזה כשר ואפשר לגרש בו מייד, אף לפני התאריך הרשום בו. זאת משום שאין חשש שמא הגט יאפשר לאישה לזנות, ובעניין הפירות יש להחשיב זאת כאילו התנה עם אשתו שיאכל פירות עד אותו זמן. גם התוספות בסוגייתנו (ד"ה ריש לקיש) נקטו בגישה דומה, אלא שכתבו שהגירושין יחולו רק בזמן הכתוב בגט.

אך הרמב"ם (גירושין א, כה) כתב אחרת:

"גט שיש עליו עדים ואין בו זמן או שהיה מוקדם או מאוחר, או שנכתב ביום ונחתם בלילה שלאחריו אף על פי שעסוקין באותו ענין, או כתב את הגט בירושלם וטעה וכתב בלוד, כל אלו פסולין".

הרמב"ם קבע באופן גורף שגט מאוחר פסול, ונושאי הכלים נחלקו בהסברו. המגיד משנה כתב שפסלו גט מאוחר גזירה משום גט מוקדם, אך הכסף משנה הציע טעמים נוספים:

"ומ"ש או מאוחר פסול טעמו מפני שתפסיד האשה פירות שמשעת נתינת הגט עד זמן הכתוב בו וגם איכא למיחש לבת אחותו שתוציא גיטה ותאמר קודם נתגרשתי ואין זמנו של גט מוכיח, שהרי אנו רואים שהוא מאוחר, והוי כגט שאין בו זמן".

אולם למרות נימוקים אלה נראה שאפשר להבין את טעמו של הרמב"ם לאור דבריו בפירוש המשניות (גיטין ב, ב):

"ידוע שהיום הולך אחר הלילה, ולפיכך אם כתבו ביום והעידו בו העדים בלילה הרי היא עדות שקר שהרי נשתנה זמנו".

מדברי הרמב"ם עולה כי בלי קשר לטעמים שבגללם תיקנו חכמים את כתיבת הזמן בגיטין מלכתחילה, כאשר כתוב בגט זמן שאינו נכון הדבר נחשב כ"עדות שקר" וממילא יש לפסול את הגט גם אם אין זה עשוי להביא לידי מכשול (ויש לדון מדוע בשטרות אחרים הרמב"ם אינו סבור כך, ואכמ"ל).