גיטין דף מו – נדר ברבים ונדר על דעת רבים

  • הרב ירון בן צבי

סוגייתנו עוסקת בדברי רבי יהודה במשנה בעניין נדר שהדרתו נעשתה על ידי האשה בפני רבים ומחמתו גרש אדם את אשתו. לדעת ר' יהודה אסור לבעל להחזיר אישה זו. בגמרא מוסברת הסיבה - שאין הפרה לנדר שהודר בפני רבים:

"אמר רבי יהושע בן לוי: מ"ט דר' יהודה - דכתיב 'ולא הכום בני ישראל כי נשבעו להם נשיאי העדה' (יהושוע ט, יח). ורבנן: התם מי חלה שבועה עלוייהו כלל? כיון דאמרו להו - מארץ רחוקה באנו, ולא באו, לא חיילה שבועה עילוייהו כלל. והאי דלא קטלינהו, משום קדושת השם"

לדעת רבי יהודה אחר שהתגלתה תרמית הגבעונים לא הרגום בני ישראל משום השבועה שנשבעו להם נשיאי העדה1, וברור שאם היה ניתן להתיר נדר או שבועה שנאמרו בפני רבים אז היו עושים כן.

בסוגייתנו נחלקו רבי יהודה וחכמים ביחס לנדר בפני רבים, בעניין מחלוקת זו למדנו לעיל (דף לו ע"ב):

"הניחא למאן דאמר נדר שהודר ברבים אין לו הפרה, אלא למאן דאמר יש לו הפרה, מאי איכא למימר? דמדרינן ליה על דעת רבים. דאמר אמימר: הלכתא, אפילו למאן דאמר נדר שהודר ברבים יש לו הפרה, נדר שהודר על דעת רבים אין לו הפרה" .  

אמימר מחלק בין נדר ברבים לנדר על דעת רבים; רבי שלמה בן אדרת (חידושי הרשב"א דף לו ד"ה ועל דעת רבים) מבאר שטעמו של נדר שהודר ברבים הוא משום ש

"כל מילתא דמתעבדא באפי תלתא אלימא ולא יכול חכם למשלפה"2.

טעמו של נדר שהודר על דעת רבים, לעומת זאת, הוא משום שהאדם מבטל דעתו לדעתם.

רבי יום טוב אשבילי3 (חידושי הריטב"א מסכת גיטין דף לו ע"א ד"ה ואסיקנא דמדרינן לה על דעת רבים) לא מסכים עם החילוק של רבי שלמה בן אדרת, לדבריו אין טעמים שונים

"אלא טעמא דעל דעת רבים אין לו התרה וטעמא דמאן דאמר דברבים אין לו התרה משום דאלימא מילתא בנשבע על דעת רבים ומשום הכי אין לה התרה". גם רבי מאיר אבולעפיה (גיטין לו רמ"ה ד"ה אמר) לא מסכים עם החילוק של רבי שלמה בן אדרת, אך לדבריו הוא מחזיק בטעם השני

"כיון דנדר בפני רבים, אדעתיהו נדר".

המשמעות של ההבנות השונות באה לידי ביטוי ביצירת הנדר; לפי רבי יום טוב אשבילי, בנדר על דעת רבים אין זה משנה אם הדבר נעשה כשרבים יודעים מהנדר אם לא וזאת משום 'דכל שנשבע על דעת רבים אלימתא מילתא'. לפי רבי מאיר אבולעפיה רק כאשר יודעים רבים על הנדר יש לכך משמעות שאם אין רבים היודעים בפועל על הנדר ממילא אין משמעות ל'דעת רבים'. את דברי רבי יהודה בסוגייתנו שלא מחלק בין נדר על דעת רבים לנדר ברבים אלא מתייחס לכך 'שידעו בו רבים' אפשר להבין כפי שמבינים רבי יום טוב אשבילי ורבי מאיר אבולעפיה שלא חילקו בין הדינים. החילוק של רבי שלמה בן אדרת מתבקש לפי דברי אמימר שיש חילוק בין הדינים השונים.

_________

[1] רבי ישראל בן פתחיה איסרליין (תרומת הדשן פסקים וכתבים סימן רנד) כתב שאדם יכול למנות שליח ובמידה והשליח נשבע בשם המשלח חלה עליו (על המשלח) השבועה כאילו נשבע הוא בעצמו. לכן חלה השבועה על כל ישראל ולא רק על נשיאי העדה.

2 ראה מאירי על מסכת מכות דף טז שכתב שהסיבה שלא ניתן להתיר היא משום שנדר כזה הוא מפורסם ביותר.

3 ורבנו ניסים (בדפי הרי"ף דף יח ד"ה אמר)