גיטין דף סט – איתמוחי איתמח

  • הרב ירון בן צבי

הכבד נחשב כבר בימי קדם לאחד האיברים החיוניים והחשובים ביותר בגוף. במסכת בכורות (דף נה ע"א) מיוחס לכבד תפקיד יצירת הדם1 – 'זכרותא דדמא כבדא'.

כך גם במשנה במסכת חולין מיוחס לכבד תפקיד חיוני, ובשל כך נקבע כי אחת ההגדרות לטרפה בבהמה2 היא שלא נשאר לה מן הכבד. כך מפורט במסכת חולין (ג, א):

"אלו טרפות בבהמה נקובת הוושט ופסוקת הגרגרת ניקב קרום של מוח ניקב הלב לבית חללו נשברה השדרה ונפסק החוט שלה ניטל הכבד ולא נשתייר הימנו כלום".

קביעה זו אומרת שבלא כבד אין הבהמה יכולה לחיות. התייחסות זו של חכמים לכבד מעניינית ביותר ולו משום הידע שלהם (בשונה מהידע הרפואי באותה התקופה3) כי לכבד ישנה יכולת של התחדשות ולכן אם נשאר חלק מהכבד הבהמה כשרה כפי שנכתב בתוספתא (מסכת חולין (צוקרמאנדל) פרק ג הלכה י).

"ואלו כשרות בבהמה נקובת הגרגרת וסדיקת הגרגרת לארכה הרי זו כשרה נשברה שדרה ולא נחתך רובה של חוט כשרה נטלה כבד ונשתייר בה כדי להעלות ארוכה כשרה".

לאור האמור, הבדיקה הרפואית הנזכרת בסוגייתנו, אשר מטרתה היא לגלות האם הדם הוא מן הריאה ויש רפואה לחולה או האם הדם הוא מהכבד ואין לחולה רפואה, וכפי דברי רב אמי עולה שאלה עקרונית. רצוני לומר, בסוגייתנו אנו למדים כי:

"לדמא דאתי מפומא, בדקינן ליה בגילא דחיטתא. אי סריך - מריאה קאתי ואית ליה תקנתא ; ואי לא - מכבדא קאתי ולית ליה תקנתא".

המשמעות היא שלדם היורד מן הכבד אין רפואה; קביעה זו שונה ממה שאנו למדים במקומות אחרים בספרות חז"ל בכלל ובפרט במסכת חולין (דף מב ע"א) שם נאמר שטריפה של הריאה מסוכנת יותר מאשר טריפה של הכבד ולכן בריאה חסרון קל משמעותו מוות משום שאין הגוף יכול לחיות ואילו בכבד רק בחסרון מלא הגוף אינו יכול להמשיך לחיות.

 מסוגייתנו משמע שמה שנאמר לגבי כבד, שגם כאשר נשאר ממנו מעט ביכולו להמשיך לבצע את הפעולות החיוניות שהגוף צריך, הוא דווקא כאשר החלק של הכבד שישנו הוא במצב רגיל, אך אם הוא נימוח אז דינו כאילו ניטל הכבד. כלומר, דברי הגמרא 'ניטל הכבד' הם לאו דווקא כשהוא ניטל ממש אלא אף כשהמצב שלו הוא כמי שניטל.

________

[1] רק במאה ה-17, ויליאם הארווי תיאר את מערכת מחזור הדם ולמעשה את העובדה שללב יש תפקוד מרכזי באורגניזם בהספקת דם לכל הגוף ובלחץ דם. לפני כן היה מקובל, למשל, שהכבד הוא האיבר שמרכז את הדם, ואילו בחלק ממחזור הדם הרופאים הניחו כי זורם אוויר

2 נראה שאין הבדל מהותי בחיוניות שיש בין אברים של אדם לשל אברים שבבהמה, וסביר להניח שהיחסיות דומה כך שכשם שכבד של בהמה חיוני יותר (לפחות מהבחינה של הגדרת טריפה) מן הריאה גם באדם יהיה כן.

3 שפגיעה משמעותית בכבד הינה כפגיעה משמעותית בלבד (באיבר חיוני) ולכן המשמעות היא בהכרח מוות.