גיטין דף פג – על דעת בעלה נודרת

  • הרב ירון בן צבי

בסוגייתנו מובאים דבריו של רב פנחס בשם רבא שאומר כי התורה נתנה רשות לבעל להפר את נדרי אשתו. ההסבר לדבריו הוא ש"כל הנודרת על דעת בעלה היא נודרת"; לדבריו, בשעת הדרת הנדר מתכוונת האישה שהנדר יחול רק אם בעלה מסכים לנדרה.

מדברי רב פנחס עולה כי למעשה האישה היא זו שתולה את חלות הנדר שלה בהסכמת בעלה. הקושי באמור הוא שלבעל זכות בהפרת נדריה של אשתו מבוסס על גזירת הכתוב כפי שאנו למדים במסכת נדרים בעניין הפסוק 'ואם בית אשה נדרה' (במדבר ל, יא) - בנשואה הכתוב מדבר'.

הבעל יכול להפר נדריה של אשתו רק בנדרי עינוי נפש ונדרים שבינו לבינה. רבנו ניסים מבין שהתורה נתנה לבעל את הזכות להפר נדרי אשתו משום 'שלום בית' – האשה נודרת על דעת בעלה ורוצה שיתקיים הנדר רק אם הוא יסכים לכך. רבי שלמה בן אדרת (בשו"ת הרשב"א) אומר שאפילו אם האישה אומרת שהיא נודרת שלא על דעת בעלה – אף על פי כן, יכול בעלה להפר נדריה משום שהתורה נתנה לו אפשרות זו מתוך שהרוב כן עושות זאת על דעת בעליהן

אפשר שרב פנחס רק בא ללמד שגזרת הכתוב זו טעם יש בה, ולא לתלות את יכולת הבעל בטעם זה. אולי מסיבה זו, דרישת טעמי המצוות עשויה להיות חסרת טעם, שכן גם אם כל הנשים תאמרנה שהן לא נודרות על דעת בעליהן עדיין יוכל הבעל להפר נדריהן משום גזירת הכתוב; אפשרות אחרת להסביר עניין זה הוא מה שנאמר בדברי חלק מהראשונים, שאף על פי שהאישה אומרת זאת, 'אנן סהדי' שהיא, בניגוד לדבריה המפורשים, כן עושה זאת רק לרצון בעלה.