דילוג לתוכן העיקרי

ג'לטין

כדי להעניק למאכלים מרקם וטעם מיוחדים, משתמשים בתעשיית המזון בג'לטין. קיימים שלושה סוגים של ג'לטין: ג'לטין סינתטי - אשר מקורו מן הצומח, ג'לטין מן החי - שבו נעסוק להלן, וג'לטין העשוי מעצמות דגים.

המדרש בפרשת שמיני לומד מהפסוק "מבשרם לא תאכלו" שדווקא בשר נבלה וטרפה אסור באכילה, אולם עצמות, עורות וגידים לא נאסרו. המפרשים נחלקו בהבנת המדרש: האם עצמות נבלות וטרפות מותרות באכילה, או שמא הן אסורות ורק אין לוקים על אכילתן? בעל ה"ציץ אליעזר" נוטה להבין את המדרש כפשוטו, שעצמות יבשות אינן אסורות באכילה כלל, ואילו ה"מנחת יצחק" וה"אגרות משה" סוברים שיש באכילת עצמות אלו איסור דרבנן. כאשר העצמות רכות ויש בהן את מח העצם, השו"ע (יו"ד סי' צ"ט) פוסק שהן אסורות באכילה, ונחלקו האחרונים בגדר איסור זה: ה"אגרות משה" כתב שהוא מדאורייתא, ואילו ה"ציץ אליעזר" כתב שהוא מדרבנן.

הג'לטין מופק מעצמות בעלי חיים, ובתהליך ההכנה אין מפרידים בין העצמות הלחות ליבשות. לכן, לכאורה, הג'לטין מופק גם מעצמות רכות, ואסור לאוכלו. אמנם, ה"ציץ אליעזר" (ח"ד בפתיחה) כותב שכיוון שבתהליך הייצור העצמות מיובשות והופכות לאבקה, אזי סר מהן הטעם. לדעתו, גם העצמות הרכות נאסרו באכילה רק כאשר הן לחות, אולם לאחר שסר מהן הטעם - מותר לאוכלן.

נימוק נוסף שמופיע באחרונים להיתר הג'לטין הוא התהליך הכימי של זיקוקו מהעצמות, שבמהלכו העצמות הופכות לאינן ראויות לאכילה. לטענת חלק מהאחרונים, כאשר בשר אסור הופך לאינו ראוי לאכילה - פוקע ממנו האיסור, ואפילו אם אחר כך מערבים אותו באוכל אחר, מותר לאוכלו. היתר דומה מצאנו בדברי רבנו יונה (המובא ברא"ש פ"ו דברכות), המתיר להריח בושם שנעשה מדם חיה טמאה, כיוון שהדם עבר תהליך של עיבוד ושוב אין הוא אותו הדם האסור. אמנם, ה"אור שמח" ואחרונים נוספים חלקו על היתר זה, וכתבו שכיוון שהאדם מעוניין בתהליך העיבוד הכימי, וזו דרך הפקת הג'לטין הרגילה, אזי האיסור אינו פוקע מהעצמות.

להלכה, ה"אחיעזר" וה"ציץ אליעזר" מתירים להשתמש בג'לטין, ואילו ה"אגרות משה" וה"מנחת יצחק" אוסרים זאת. השגחות ה'מהדרין' אינן מאפשרות שימוש בג'לטין העשוי מן החי, אלא בג'לטין סינתטי או בג'לטין העשוי מדגים בלבד. הכשרויות הרגילות מתירות שימוש בג'לטין, ובלבד שיצויין ברכיבי המוצר כי הוא מכיל ג'לטין (או "ג'לטין כשר", שפירושו - ג'לטין שהופק מן החי, שנחלקו הפוסקים בכשרותו, להבדיל מג'לטין שנעשה ללא עיבוד מסיבי, שלכל הדעות הוא אסור באכילה).

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)