דילוג לתוכן העיקרי

מעילה | דף יא | דבר שנעשית מצוותו

 

בסוגייתנו אנו למדים שקיימת קדושה אשר פוקעת כאשר נשלם השימוש בחפץ ההקדש. דין זה נלמד אגב הבירור של הגמרא למקור ממנו אנו למדים שמהתורה אין מעילה בדם קדשים. רבי יוחנן למד מהמילה 'הוא' בפסוק "כי הדם הוא בנפש יכפר" (ויקרא יז, יא) שדין הדם לפני הזריקה ולאחר הזריקה שווה. לכן, כשם שלאחר הכפרה אין בדם איסורי מעילה משום שכבר נעשתה מצוותו – כלומר, אין בו עוד צורך לגבוה ולכן אינו נקרא "מקדשי ה'", כך גם לפני הזריקה, קודם הכפרה, אין בדם דין מעילה.

בגמרא מוסבר שאי אפשר היה לומר הפוך, שכשם שהדין לפני זריקת הדם הוא שיש בו מעילה, כך יהיה הדין גם לאחר זריקת הדם:

"וכי יש לך דבר שנעשית מצוותו ויש בו מעילה?"


דהיינו, לאחר שנעשתה מצוותו של הדם ברור כי לא יכול להיות לו דין מעילה, ואם אדם השתמש בדם זה אין הוא עובר על איסור מעילה מהתורה. למעשה, אנו למדים שהקדושה שהייתה בדם זה פקעה עם תום השימוש בו.

על פי הדברים הנ"ל ניתן להסביר את החילוק של בעלי התוספות (תמורה דף לג עמוד ב ד"ה הנשרפים אפרן מותר ונקברים אפרן אסור) בין איסורי הנאה שדינם שריפה לאיסורי הנאה שדינם קבורה:

"אומר מורי הרמ"ר דנשרפין כיון שצוה הכתוב לשורפן אחר שעשה כאילו נעשית מצותו ואין לך דבר שנעשית מצותו ומועלין בו ה"נ כיון שנעשית מצותו הלך אסוריה והא דאמר אשירה אסורה לעולם אף על פי שהזקיק הכתוב לשורפה היינו משום דכתיב לא ידבק בידך מאומה מן החרם אבל הנקברין דלא הטעין הכתוב לשורפן משוך איסורייהו לעולם".


חפצי איסורי הנאה שדינם שריפה מותרים בהנאה לאחר השריפה היות ואז נעשתה מצוותם. לעומתם, חפצי איסורי הנאה שדינם בקבורה (הסיבת לקבורה היא כדי שלא יכשלו וישתמשו בחפצים אלה) יהיו אסורים אף לאחר הקבורה היות ולא נעשתה מצוותם עם סיום הקבורה. סיום הקבורה אינו סיום המצווה היות ועל איסורי ההנאה להישאר קבורים לתמיד. על פי זה, אם יתגלה החפץ, יש לקבור אותו בשנית.

דברים אלה ניתן להשליך על עניין קבורת מת בו יש שני דינים – קבורה ואיסור הנאה. ניתן היה לסבור כי לאחר הקבורה איסור ההנאה יפקע והמת יהיה מותר בהנאה כפי שאמרנו לעיל. אולם, לא רק שהשכל דוחה רעיון זה, מדברינו ניתן להוכיח שאיסור ההנאה בעינו עומד. שכן, איסור ההנאה ואיסור קבורה אינם תלויים האחד בשני – מדובר בשני דינים נפרדים.

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)