דחיית הברית (3) - המופיליה וברית באמצעות לייזר

  • הרב דוד ברופסקי
בשיעורים הקודמים דנו במחלות ובתנאי לידה העשויים להצדיק את דחייתה של ברית המילה. בשבוע זה, אנו נתייחס בקצרה לנסיבות בהן ילד נולד עם הפרעות בהליך קרישת הדן, כמו המופיליה, והאם במקרים כאלו יש לאפשר את ביצוע הברית על ידי לייזר.
 
ילד שאחיו מתו מחמת מילה
הגמרא (יבמות סד ע"ב) דנה במקרה טרגי שבו שני בניה של אישה מתו כתוצאה מברית מילה:
מלה הראשון ומת שני ומת שלישי לא תמול דברי רבי רבן שמעון בן גמליאל אומר שלישי תמול רביעי לא תמול.
נראה כי רבי ורשב"ג מתווכחים על השאלה ממתי יש לקבוע 'חזקה' (כלומר, בהקשר זה, ישנה הנחה מוקדמת שהילד עלול למות כתוצאה מהמילה), ובהקשר זה גם מופיע הדיון בגמרא. הרי"ף והרא"ש (יבמות ו, יג) פוסקים כי בנוגע לברית מילה, חזקה נוצרת לאחר מיתתם של שני ילדים כתוצאה מהברית, מפני שיש לחשוש ולהחמיר במיוחד בעניינים הנוגעים לפיקוח נפש.
הראשונים חלוקים ביניהם האם חזקה נוגעת רק לשני ילדים בני אותה האם, או שמא היא מתקיימת גם כאשר הילדים מגיעים מאותו האב אך מאימהות שונות. השולחן ערוך (יו"ד רסג, ב) פוסק כשיטת רבינו מנוח, האוסר על קיום ברית מילה גם כאשר רק האב משותף. הרמ"א חולק על פסיקה זו, על אף שהוא פוסק בסופו של דבר, שאין להחמיר ולמול את הילד השלישי, מכיוון שהדבר נוגע לפיקוח נפש.
הגמרא מלמדת כי חזקה זו מתייחסת גם לבנים של האחיות:
תא שמע דאמר ר' חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: מעשה בארבע אחיות בצפורי שמלה ראשונה ומת שניה ומת שלישית ומת רביעית באת לפני רבן שמעון בן גמליאל אמר לה אל תמולי. ודלמא אי אתיא שלישית נמי הוה אמר לה? אם כן מאי אסהדותיה דר' חייא בר אבא? ודלמא הא קא משמע לן דאחיות מחזקות.
סוגיות אלו מראות כי חז"ל היו מודעים לכך שתכונות הקשורות למיתת התינוקות כתוצאה מהברית עשויות להיות מועברות מהאימהות לכלל צאצאיהם (מהמשך הגמרא נראה כי הסבר זה, ש'אחיות מחזקות' אכן התקבל).
הראשונים חלוקים ביניהם בנוגע לשאלה האם מי שלא נמול בגלל שאחיו מתו מחמת מילה יכול לאכול מקרבן פסח, שהתורה אסרה את אכילתו לערל (שמות יב, מח). רש"י (פסחים ס ע"א) מורה כי במקרה כזה האדם נחשב כ'ערל' ואיננו יכול לאכול מקרבן הפסח. תוספות (חגיגה ד ע"ב ד"ה דכתיב) מצטטים את רבינו תם החולק על כך ומורה כי רק אדם שבכוונה נמנע מלמול לא יכול לאכול את קרבן הפסח.
בדומה לכך, נחלקו הראשונים האם מי שמתו אחיו מחמת מילה יכול לאכול תרומה או לא. המשנה (יבמות ע ע"א) מלמדת כי לערל אסור לאכול תרומה. רש"י (שם, ד"ה ערל; ראו עוד במאירי שם) מסביר כי המשנה מתייחסת לילד שאחיו מתו מחמת מילה ומשום כך הוא איננו מהול. ואולם, הרשב"א (יבמות ס ע"א) מצטט את רבינו תם החולק גם במקרה זה, ופוסק שמכיוון שאדם זה נמנע מלמול כתוצאה משיקולים רפואיים, הוא נחשב כאנוס ויכול משום כך לאכול בתרומה כאדם מהול. על פי השקפה זו, המשנה האומרת שערל אסור לאכול בתרומה מתייחסת לאדם שבחר שלא למול בכוונה תחילה ובזדון.
נראה אפוא כי מחלוקתם של רש"י ורבינו תם בסוגיות אלו מושתתת על השאלה האם אדם נחשב כערל רק על סמך מעמדו הפיזי (כלומר – מי שיש לו ערלה) או שמא הגדרה זו משקפת גם שיפוט דתי וערכי לגבי מצבו (כלומר – מי שדחה את הברית וסירב למול).
 

המופיליה

מהו המצב אותו מתארת הגמרא? האם יש דרך למול ילד כזה באופן בטוח? מספר מלומדים מודרניים מניחים כי הגמרא מתייחסת בסוגיות אלו לילד הסובל מבעיה בהסדרת הקרישה בדם, כמו המופיליה.
כאשר אדם נחתך או נפצע, חלבונים וחלקיקי דם אחרים הידועים בתור טסיות דם (פלטלטים) עוצרים את הדימום על ידי ייצור של מקרישי דם. תהליך זה נקרא קרישה (קוגלואציה). ישנם אנשים היורשים תכונה הידועה כהקרשת יתר (היפרקוגלואציה); הדם שלהם מייצר מקרישים עבים העלולים ליצור בעיות רפואיות. אחרים סוברים מהפרעות אחרות הפוגעות ביכולתו של הגוף לעצור את הדימום, כמו המופיליה.
ישנם סוגים שונים של המופיליה. הן המופיליה מסוג A והן זו מסוג B הן הפרעות המקושרות עם כרומוזום X, ולכן קיימות (בהכללה) רק אצל גברים. (לגברים יש כרומוזום אחד מסוג X ואחד מסוג Y, בעוד שני הכרומוזומים הנשיים הם מסוג X. מכיוון שלגברים רק כרומזום X אחד, אין כרומוזום נוסף שיאזן אותו, וכך נוצרת ההפרעה). כמו כן, ההפרעה יכולה לעבור בתורשה מהאם, המעבירה את הכרומוזום הנשא של ההפרעה לבן, על אף שהיא עצמה איננה סובלת ממנה.
על אף שהמופיליה תוארה לראשונה בספרות הרפואית רק בשנת 1803 על ידי ד"ר ג'ון קונרד אוטו, יש הכרה נרחבת בכך שהאבחונים הראשונים של המחלה, כמו גם אופי ההעברה הגנטית שלה, מופיעים כבר בתלמוד כאשר הוא מתמודד עם תופעת מיתת ילדים כתוצאה מברית מילה. לאור הידע הרפואי המודרני, האחרונים חזרו ועיינו בנושא ודנו האם עשויים במקרים חריגים אלו להימצא תחליפים להליך המילה המסורתי.
ד"ר אברהם סופר אברהם (נשמת אברהם, יו"ד, כרך ב רסג, ה) קובע כי הסוגיות שהבאנו לעיל מתייחסות לילדים שמתו כתוצאה מהמופיליה. וכך גם ד"ר פרד רוזנר (רפואה והתלמוד, עמוד 48).
ילד שאובן כלוקה בהפרעת קרישה לא יכול לעבור ברית מילה כתקנה. לאחרונה, ילד בדרום אפריקה אובחן כסובל מהמופיליה רק לאחר שעבר ברית מילה ולפיכך הוא נזקק לטיפול רפואי מידי.
בשנים האחרונות, נהיה אפשרי להזריק גורמי קרישה לתוך דמו של התינוק, ובכך לאפשר את ביצוע הברית בחלון הזמן שבו פועלים גורמי קרישה אלו. ד"ר אברהם מדווח:
אך היום ב"ה ניתן לטפל בתינוק כזה לפני המילה כדי להחזיר לו באופן זמני את הגורם החסר ואז יהיה מותר למולו. וכתב לי מו"ר הרגי"י נויבירט שליט"א (ז"ל) : למה לא נקרא מילה ונכון שיש עצות אבל אלו הן רק עצות עכ"ל. וכתב לי הגרש"ז אויערבאך זצ"ל: כל זמן שלא יוציא ממנו דם הוא לא חולה.
כמובן, על בריתות מסוג זה להתבצע תחת פיקוח רפואי צמוד וקפדני.

ברית מילה באמצעות לייזר

כמה מהאחרונים דנים האם במקרים כאלו, בהם אין לבצע ברית רגילה בשל חשש לחייו של התינוק, ניתן לבצע ברית באמצעות לייזר, הממזערת ואף מעלימה כליל את האפשרות לדימום כתוצאה מהברית.
על אף שבמקור, הציווי שבתורה איננו מציין את הדרך המדויקת שבה יש לבצע את ברית המילה, המנהג הוא להשתמש לצורך כך בכלי חד. ואכן, התורה מתארת כי כאשר ציפורה מלה את בנה היא השתמשה באבן צור (שמות ד, כה), ומאוחר יותר היא מתארת כיצד משתמש יהושע ב'חרבות צורים' על מנת למול את בני ישראל הגברים, לפני כניסתם לארץ ישראל (יהושע ה, ב-ג).
באופן מעניין, הרמב"ם כותב (הלכות מילה ב, א) בהקשר זה:
בכל מלין ואפילו בצור ובזכוכית ובכל דבר שכורת ולא ימול בקרומית של קנה מפני הסכנה ומצוה מן המובחר למול בברזל בין בסכין בין במספרים ונהגו כל ישראל בסכין:
ההעדפה לסכין מוזכרת גם על ידי המדרש (מדרש הגדול, שמות ד, כה), וכן ה'תרגום יונתן' (יהושע ה, ב) מציין כי המילה לפני הכניסה לארץ נעשתה על ידי 'איזמלין חריפין'.
האם יכולה הברית להתבצע באמצעים אחרים? הרב מאיר אריק (אמרי יושר ב, יד, ג) שואל האם ברית מילה יכול להתבצע על ידי חומצה ש'תשרוף' את הערלה. על אף שבאופן עקרוני הוא קובע כי אין בעיה שהברית תתבצע באמצעות חומרים כימיים, הרב אריק עומד על כך שהיא צריכה להיעשות על ידי פעולה אנושית – 'כח גברא'. הוא מסיק כי חומצה כימית איננה עונה על דרישה זו, כשהוא מסמיך זאת על הדיון בנוגע לרציעת אזנו של עבד עברי. רש"י (קידושין כא ע"ב, ד"ה מיעט) מסביר כי חומר כימי ('סם' בלשון התלמוד) לא יכול לשמש לרציעת אזנו של העבד משום שבמקרה כזה הרציעה נחשבת כמי שהתבצעה 'מאליה' ולא על ידי 'כח אדם'.
האחרונים מעלים מספר התנגדויות נוספות לביצוע ברית מילה בעזרת לייזר.
כמה מהאחרונים מעירים כי מכיוון שהתקבע המנהג להשתמש בסכין בברית, למעט בנסיבות מקילות, אין להשתמש בשום שיטה אחרת. אחרים טוענים כי בדיוק כפי שהאחרונים התנגדו לשימוש בתופסנים מסוימים מכח החובה להטיף דם ברית, הרי שברית המבוצעת על ידי לייזר, המונעת דימום באופן דומה, צריכה להיאסר גם היא. על כל פנים, נראה כי בנסיבות מקילות שכאלו, אפילו מי שבאופן כללי דרשו הטפה ממשית של דם, יודו כי יש להקל. בנוסף, נראה כי אף כאשר הברית מבוצעת על ידי לייזר, כמות זעירה של דם עדיין יוצאת (ראו אצל ד"ר יוסי וולפיש, ברית מילה בליזר, אסיא, 56).
הרב יצחק יעקב וייס (מנחת יצחק ח, פט) טוען כי מכיוון שהברית איננה מבוצעת בידיו של המוהל, היא לא יכולה להיות כשירה. יתרה מכף, הוא מביע חשש כי ההליך עלול להישאר מסוכן גם כאשר משתמשים בלייזר, ומשום כך הוא אוסר. ד"ר אברהם (כרך ה, עמ' 86) מספר כי ר' שלמה זלמן אוירבך התנגד גם הוא למילה באמצעות לייזר, מכיוון שהיא לא מבוצעת ישירות מכוחו של המוהל.
הרב שמואל וואזנר (שבט הלוי ט, ריב) מסכם כי בנסיבות מקילות, כמו במקרה של המופיליה, ניתן להשתמש בלייזר. הוא פוסק כי אין לברך את ברכת המצווה במקרה זה, אבל יש לברך את ברכת 'להכניסו בבריתו של אברהם אבינו', מכיוון שהילד, בסופו של דבר, לא נחשב עוד לערל.
לבסוף, כמה מהאחרונים מעירים כי כאשר מתבצעת הברית על ידי לייזר, ואפילו על ידי תופסן, המילה והפריעה מתבצעות שתיהן בבת אחת, במקום בשני שלבים נפרדים. כפי שהערנו בשיעור הקודם, על אף שרבים מעדיפים לבצע את המילה בשני שלבים נפרדים, הסרת הערלה והקרום באותו המעשה היא פרקטיקה המושרשת היטב בספרות ההלכתית. כמובן שבכל מקרה, כפי שמזהיר הרב דוד הורוביץ בספרו קניין תורה (ג, מו), כאשר הברית מבוצעת על ידי לייזר, הפריעה צריכה גם היא להתבצע, בהתאם לעקרון לפיו 'מל ולא פרע כאילו לא מל'.

מילת לייזר עבור גר

על אף שילד יהודי שאיננו יכול לעבור ברית מילה בגלל שיקולים רפואיים איננו נימול, הרי שהוא בוודאי נחשב עדיין ליהודי (על אף שהראשונים נחלקים, כפי שראינו, בנוגע לשאלה האם הוא יכול לקחת חלק בקרבן פסח ובתרומה). ואולם, האם ניתן לגייר גוי שאיננו יכול לעבור ברית מילה?
תיאורטית, אנו יכולים להציע כי השאלה האם ניתן למעשה לגייר על ידי טבילה בלבד, תלויה במחלוקתם של רש"י ורבינו תם שהובאה לעיל. על פי רבינו תם, מי שאיננו יכול להימול בגלל שיקולים רפואיים (כמו 'מתו אחיו מחמת מילה') איננו נחשב עוד ערל, ולכן הוא יכול לאכול מקרבן פסח ומתרומה. ייתכן כי השלכה נוספת לכך היא שאדם זה יכול להתגייר ללא ברית מילה. יתירה מכך, השולחן ערוך (יו"ד רסח, א) פוסק כי במקרה שבו 'נכרת הגיד', ואין שום אפשרות מעשית לבצע ברית מילה, הגירות כשירה על ידי טבילה בלבד.
בתחילתה של המאה העשרים, הרב יחיאל יעקב ויינברג שלח שאלה זו אל הרב אברהם יצחק הכהן קוק (דעת כהן יו"ד, קנ) ששימש אז כרבה הראשי של ארץ ישראל, וכן לרב חיים עוזר גרודז'ינסקי, מגדולי הפוסקים של אותו דור, שחי בווילנה. שניהם הורו כי גוי שאיננו יכול למול אינו יכול להתגייר. בתשובותיו שלו (שרידי אש ב, סז-סח), הרב ויינברג עומד על כך שאין להשוות את מי שאינו יכול להימול מסיבות רפואיות, למי ש'נכרת הגיד' שלו. הרב צבי פסח פרנק (הר צבי ב, רכ) והציץ אליעזר (יד, צב) מסכימים גם הם לעמדה זו.
הרב זלמן סורוצקין (1881-1966) בספרו 'אזניים לתורה' (פרשת יתרו), מספר כי ר' חיים עוזר גרודז'ינסקי הראה לו פסיקה של תלמיד חכם המתיר גיור באמצעות טבילה בלבד, אך הוא דחה פסיקה זו. מעניין כי הרב אליעזר וולדנברג (ציץ אליעזר טו, א, יב) מצטט את ר' מרדכי דב איידלברג (1880-1941) המתאר כיצד בתחילה סבר כי גוי שאיננו יכול להימול יכול להתגייר באמצעות טבילה בלבד, אבל לאחר שהתייעץ עם ר' חיים עוזר גרודז'ינסקי, הוא הגיע למסקנה כי גיור שכזה איננו תקף. ככל הנראה, זה היה המקור שאותו הראה הרב חיים עוזר גרודז'ינסקי לר' זלמן סורוצקין.
על כל פנים, הרב דוד צבי זהמן (מנחת סולת ב, ו) קובע כי לא-יהודי שאיננו יכול למול יכול להתגייר על ידי טבילה בלבד. הוא מעיר כי כאשר אישה בהריון מתגיירת, העובר הזכר שברחמה נחשב כמי שעבר גיור על אף שלא עבר מילה.
הרב אשר וייס מציע כי שאלה זו עשויה להתבסס על השאלה האם מילה היא רכיב חיוני של הגירות (עבור הגברים), או רק תנאי מקדים בשביל הטבילה. על פי ההבנה השנייה, כאשר המילה איננה יכולה להתממש אין כאן ערעור על הטבילה כמעשה של גירות. הרב מעיר הוא נוטה לאמץ גישה זו.
בשיעור הבא, נתחיל את הדיון שלנו בנוגע לברית מילה בשבת.
**********************************************************
כל הזכויות שמורות לישיבת הר עציון ולרב דוד ברופסקי
תרגום: אסף בראון, תש"פ
עורך: יחיאל מרצבך, תש"פ
*******************************************************
בית המדרש הוירטואלי
מיסודו של
The Israel Koschitzky Virtual Beit Midrash
האתר בעברית:                         http://www.etzion.org.il
האתר באנגלית:                     http://www.vbm-torah.org
 
משרדי בית המדרש הוירטואלי: 02-9937300 שלוחה 5