האם מותר להכין טוסט בשבת?

  • הרב אביעד ברטוב

האם מותר להכין טוסט בשבת?

שאלה קרדינאלית זו - האם מותר להכין טוסט בשבת, או שמא הדבר נחשב לבישול - נדונה לראשונה בשו"ת "שואל ומשיב", שהתלבט בעניין ופסק לבסוף לאסור.

הבעיה המרכזית המסתתרת מאחורי שאלה מציאותית זו היא הגדרת הבישול: איזה בישול נאסר בשבת? בפשטות, בישול הוא תהליך המביא להרפיית התבשיל, אולם הגדרה זו נתקלת בבעיה כאשר היא מנסה להסביר את דברי הגמרא בשבת עג ע"א. הגמרא שם מתייחסת ל"סיכתא" - כלומר, יתד של אוהל, שבתחילת צירופה מרככים אותה באש ואח"כ מקררים אותה וכך היא מתקשית. הגמרא קובעת שאדם המכניס יתד כזו לתוך האש - עובר על איסור "מבשל", למרות שהוא מתכוון להקשות את היתד, ולא לרככה. מדוע אדם זה עובר על איסור דאורייתא? הלא הוא בכלל אינו מתכוון לריכוך היתד, אלא רק להקשייתה?

הרמב"ן על אתר מתייחס לקושי זה, ומסביר שהתרככות היתד היא "פסיק רישא". למרות שהאדם אינו מתכוון - כיוון שהוא יודע שההתרככות ודאי תתרחש, היא אסורה מדאורייתא. הרמב"ם חולק על הרמב"ן, והאחרונים הסבירו שהוא מחלק בין בישול מאכלים לבין בישול מתכות: בישול מאכלים הוא ריכוכם, ואילו בישול מתכות הוא ריכוך המביא לידי קישוי. לענ"ד, ניתן להסביר את דברי הרמב"ם בצורה נוספת: הגדרת מלאכת מבשל אינה ריכוך או הקשייה, אלא תיקון ע"י אש. כך, לדוגמא, הרמב"ם פוסק במפורש שהמבשל דבר שנאכל כמות שהוא חי - פטור, ולכן יש אחרונים (ה"מנחת כהן") שכתבו שלדעתו המבשל פירות חיים עובר רק על איסור דרבנן. כיוון שהפירות נאכלים כמות שהם, והאש אינה מתקנת אותם לאכילה - אין בבישולם איסור דאורייתא.

לחקירה זו השלכה ישירה על הכנת טוסט בשבת: האדם מחמם את הלחם, אך הלחם אינו מתרכך אלא דווקא מתקשה. כפי שציינו, ה"שואל ומשיב" סבור שגם בישול המביא לידי הקשייה אסור מדאורייתא בשבת, ולכן הכנת טוסט נחשבת לבישול. הלכה למעשה, אחרוני דורנו נחלקו בשאלה זו: הגרש"ז אוירבך פסק לאסור, ואילו הרב עובדיה יוסף פסק להתיר.