דילוג לתוכן העיקרי

האם מצוות ציצית היא חובה?

הרב אהרן ליכטנשטיין
15.12.2015
קובץ טקסט

הסיכום לא עבר את ביקורת הרב

מצוַת הציצית: מצווה קיומית או מחוייבת?

מצוַת הציצית מופיעה פעמיים בתורה:

"וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדֹרֹתָם, וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת" (במדבר טו, לח).

"גְּדִלִים תַּעֲשֶׂה לָּךְ עַל אַרְבַּע כַּנְפוֹת כְּסוּתְךָ אֲשֶׁר תְּכַסֶּה בָּהּ" (דברים כב, יב).

ניתן לראות כי בפסוק השני ישנה הגבלה שאינה מצויה בפסוק הראשון - החובה להטיל ציצית רק בבגד "אשר תכסה בה", ולא על כל בגד. בכל אופן, משני הפסוקים מובן שישנו חיוב להטיל ציצית בבגדים.

לכאורה, היינו יכולים לחשוב שהמצווה היא ללבוש בגד של ארבע כנפות ולהטיל בו ציצית, בדומה לחובה ליטול ארבעה מינים (שהרי אף אחד אינו חושב שרק מי שיש לו ארבעה מינים חייב לנוטלם...), אולם הגמרא קובעת שרק מי שיש לו בגד של ארבע כנפות חייב בציצית. ואכן, כך עולה מהפסוק שבדברים: רק אדם המתכסה בבגד בעל ארבע כנפות מחוייב בציצית, ואילו אדם שאינו מתכסה בבגד זה - אינו חייב בציצית[1].

במובן זה, מצוַת הציצית שייכת לקבוצת המצוות שחיובן מותנה: אינך חייב ללבוש בגד בעל ארבע כנפות, אולם אם לבשת בגד כזה - מוטלת עליך מצוַת עשה להטיל בו ציצית ולברך עליה. כך גם פסק הרמב"ם:

"ויש מצוות שאינן חובה אלא דומין לרשות, כגון מזוזה ומעקה - שאין אדם חייב לשכון בבית החייב במזוזה כדי שיעשה מזוזה, אלא אם רצה לשכון כל ימיו באוהל או בספינה - יישב; וכן אינו חייב לבנות בית כדי לעשות מעקה" (הלכות ברכות פי"א ה"ד).

מצוַת הציצית אמנם אינה מוזכרת בהלכה זו, אולם נראה שהיא שייכת למשפחה זו, של מעקה ומזוזה - אם אדם מצוי בסיטואציה מסויימת הוא חייב לקיים את המצווה, אולם לכתחילה אין הוא מחוייב להכניס עצמו לאותה סיטואציה.

התחמקות והשתדלות

ברם, מהגמרא במנחות מא ע"א עולה שמצוַת הציצית אינה זהה בדיוק למצוות המזוזה והמעקה. הגמרא שם מספרת על קטינא, שבאופן קבוע היה לבוש בבגד שאינו מחוייב בציצית, ובא מלאך ואמר לו ש"בזמן דאיכא ריתחא - ענשינן" - כלומר: הוא עתיד להיענש על מעשה זה. הגמרא שם מנסה להבין מדוע ייענש קטינא, הרי היה פטור מן המצווה. הגמרא מעלה אפשרות שהוא ייענש משום שקיימת חובה מעשית להיכנס לסיטואציה של התחייבות במצוַת ציצית, אולם למסקנה היא דוחה אפשרות זו, ומסיקה שקטינא חטא בכך שניסה להתחמק בתחבולות מקיום מצוַת הציצית. משמע מהגמרא שאמנם אין חובה הלכתית ללבוש בגד החייב בציצית, אך אם אדם פועל בכוונה כדי שלא להתחייב בציצית - הוא עלול להיענש.

מה פשר שתי רמות החיוב הללו? ניתן להבין זאת בשתי צורות:

א. חובת השתדלות מיוחדת בציצית

הרא"ש בנידה סא ע"ב מסביר שבימי הגמרא, הבגדים היו בדרך כלל בעלי ארבע כנפות, ולכן מי שהשיג בגד בעל שלוש כנפות ובכך נפטר ממצוַת ציצית - התחמק ממצווה זו בכוונה, ועל כך הוא ראוי לעונש. בזמנינו, כשלרוב הבגדים אין ארבע כנפות, אדם שהולך עם בגד רגיל שאינו חייב בציצית - לא ייענש. הרא"ש מוסיף ואומר שלמרות זאת, גם כיום ראוי לירא שמיים שישיג בגד המחוייב בציצית ויקיים את המצווה, משום שציצית היא מצווה גדולה וחשובה.

מדברי הרא"ש משמע שקיימת חובה מיוחדת במצוַת הציצית, להשתדל לקיימה גם במקום שפטורים ממנה. ואכן, חשיבות מצוַת הציצית עולה במקורות בכמה הקשרים: הגמרא בברכות יב ע"ב מסבירה מדוע פרשת ציצית זכתה להיכנס לקריאת שמע ומשבחת את המצווה מאוד; והספרי (במדבר טו, לח) מביא מספר דרשות על חשיבות מצוַת ציצית, ובין השאר מציין כי הציצית מוסיפה קדושה לישראל וכי מצוַת הציצית שקולה כנגד כל המצוות כולן. במקורות אלו ואחרים אנו רואים כי מצוַת הציצית מיוחדת וחשובה יותר משאר המצוות. אף הרמב"ם, בסוף הלכות ציצית, ראה בחשיבות מצוַת הציצית את הסיבה לכך שקיימת חובה מיוחדת להשתדל לקיימה:

"אף על פי שאין אדם מחויב לקנות טלית ולהתעטף בה כדי שיעשה בה ציצית, אין ראוי לאדם חסיד לפטור עצמו ממצווה זו, אלא לעולם ישתדל אדם להיות עטוף בכסות המחויבת בציצית כדי שיקיים מצווה זו. ובשעת התפילה צריך להיזהר ביותר, וגנאי גדול הוא לתלמיד חכמים שיתפלל והוא אינו עטוף בציצית. לעולם יהא אדם זהיר במצוַת ציצית, שהרי הכתוב שקלה ותלה בה כל המצוות כולן, שנאמר: "וראיתם אותו וזכרתם את כל מצוות ה'" (הלכות ציצית פ"ג הי"ב-י"ג).

מהרמב"ם משמע שקיים חיוב שונה לכל אדם: אדם חסיד שאינו לובש בגד החייב בציצית - עושה דבר רע שאינו ראוי, ואילו אדם רגיל - אף הוא עדיף שייזהר לחייב עצמו בציצית, אך אם לא עשה זאת - לא עשה מעשה נורא במיוחד. מכל מקום, אף הרמב"ם מדגיש את חשיבות מצוַת הציצית, לעומת כל שאר המצוות.

ב. חובת השתדלות כללית במצוות

בניגוד להבנה הראשונה, ניתן לראות את מצוַת הציצית כזהה לכל שאר המצוות שבתורה, בהן קיימת החובה המוזכרת במשנה: "בן עזאי אומר: הוי רץ למצוה קלה ובורח מן העבירה, שמצווה גוררת מצווה ועבירה גוררת עבירה" (אבות פ"ד מ"ב). אם כן, אין ייחוד למצוַת הציצית דווקא, ובאותה מידה שקטינא נענש על כך שלא השתדל לקיים את מצוַת הציצית, היה יכול להיענש גם על כך שלא קיים כל מצווה אחרת שיש חובה להשתדל לקיימה.

שיטת ה"אור זרוע"

עד כאן הנחנו שאין חובה ללבוש בגד המחוייב בציצית, אולם יש לעשות מאמץ להתחייב בציצית. מאמץ זה הוא נצרך בשתי רמות: ברמה ראשונה - כשם שיש להשתדל לקיים כל מצווה; וברמה שנייה - דווקא במצוַת הציצית, החשובה יותר משאר המצוות.

ה"אור זרוע" חולק על ההנחה הבסיסית, ומבין שמוטלת על כל אדם חובה קיומית ללבוש בגד המחוייב בציצית ולהטיל בו ציצית. בהלכות ברכות, כאשר הוא מבאר על אילו דברים מברכים "המוציא", הוא מביא כלל הלכתי: כל דבר שאין מחוייבים לעשותו - אין מברכים עליו. מדוע, אם כן, מברכים על מצוַת הציצית? הוא מסביר זאת בשתי צורות:

א. יש חיוב מדרבנן ללבוש בגד המחוייב בציצית ולהטיל בו ציצית. שיטה זו היא חידוש מפליג, ולא ידוע לי על ראשונים אחרים שהזכירו אותה.

ב. אדם שנהג ללבוש ציצית התחייב בה כמצווה מחייבת. הצעה זו מדמה את מצוַת הציצית לתפילת ערבית, שבאופן עקרוני היא רשות, אך אדם שנהג להתפלל תפילת ערבית - מתחייב בה כמצוַת עשה לכל דבר.

כך או כך, דעת ה"אור זרוע" היא מחודשת ויחידאית, והפוסקים לא הביאוה להלכה.

בין ציצית למעקה ומזוזה

כזכור, הרמב"ם בהלכות ברכות מביא רק את מצוות המעקה והמזוזה כדוגמאות למצוות שאין חובה מעשית לקיימן. האם זהו רק מקרה שהרמב"ם לא הזכיר את מצוַת הציצית, או שמא קיים הבדל עקרוני בין מצוות אלו? מסברה, ניתן לעמוד על שני הבדלים בין המצוות:

1. הקושי שבקיום המצוה - אינה דומה קניית בית ללבישת ציצית. גם אם חייב אדם ללבוש בגד של ארבע כנפות כדי להטיל בו ציצית, ייתכן שאין לחייבו לקנות בית כדי לבנות לו מעקה.

2. חשיבות מצוַת הציצית - מצוַת הציצית חשובה יותר ממצוות המעקה והמזוזה, ולכן גם אם אין חובה לקנות בית ולבנות לו מעקה - יש חובה ללבוש בגד החייב בציצית. אמנם, קשה לציין קריטריונים ברורים להשוואה בין חשיבותן של מצוות שונות.

ציצית - חובת גברא או חפצא

הבדל אפשרי נוסף בין מצוות הציצית, המעקה והמזוזה נוגע לאופי המצווה. מצוות המזוזה והמעקה הן 'חובות חפצא' - כלומר, הבית הוא המחויב במזוזה ובמעקה. האם ציצית היא חובת גברא או חובת חפצא? הנפקא-מינה הברורה לשאלה זו עולה בסוגיה במנחות מא ע"א: האם יש חובה להטיל ציצית ב"כלי קופסא" - בגד המונח בארון.

הגמרא דנה בשאלה זו, והתוספות (ד"ה הכי) מסבירים שיש לה השלכה גם על החובה ללבוש בגד החייב בציצית: אם מצוַת הציצית היא חובת חפצא - ברור שאין על האדם חובה ללבוש דווקא בגד החייב בציצית. רק אם מצוַת הציצית היא חובת גברא - ניתן להעניש מי שלא לבש בגד החייב בציצית, כיוון שנפטר בכך מהחובה המוטלת עליו. לרש"י, לעומת התוספות, הייתה גרסה שונה של הגמרא, לפיה בין אם ציצית היא חובת גברא ובין אם היא חובת חפצא - האדם ייענש אם לא השיג בגד החייב בציצית ונמנע מקיום המצווה. להבנת התוספות, אם כן, יש פער בחובת ההשתדלות בקיום המצווה, אם הציצית היא חובת גברא או חובת חפצא[2].

כל המרבה בציצית הרי זה משובח?

לסיום, נזכיר את הנקודה הכמותית. ה"שיטה מקובצת" מקשה על הסוגיה במנחות: מדוע המלאך בא אל קטינא בטענות על כך שהוא מתחמק מקיום המצווה, והרי ייתכן שיש לו בביתו בגד עם ציצית שהוא לא לבש? משתמע מדברי ה"שיטה מקובצת" שאם יש לאדם בביתו בגד אחד עם ציצית - די בכך, ואין צורך להוסיף עוד ועוד בגדים כדי לחייב אותם בציצית.

במידה והמצווה היא חובת חפצא, האם עדיף להטיל ציצית בכמה שיותר בגדים, או שמא אין בכך עניין? קשה למצוא ראיה לכאן או לכאן, אולם מסברה נראה שכשם שאין חובה לקנות בית עם הרבה דלתות כדי לקבוע בהן הרבה מזוזות, כך אין חובה לקנות הרבה בגדים כדי שיתחייבו בציצית. באופן דומה, נראה לי שאם הציצית היא חובת גברא - אין עניין ללבוש הרבה בגדים כדי להתחייב פעמים רבות בציצית, למרות שישנם רבנים הסוברים שעדיף ללבוש הרבה בגדים ולקיים את מצוַת הציצית פעמים רבות.

 

[1] אפריורית ניתן היה להבין שהפסוק מתאר את סוג הבגד החייב בציצית - בגד שמכסים בו, ועדיין ייתכן שחייב האדם ללבוש בגד כזה כדי להטיל בו ציצית; אולם הבנה זו אינה מתקבלת להלכה.

[2] יש לציין שב"שיטה מקובצת" מופיע ביאור אחר של התוספות, לפיו אדם פחות אשם על אי-קיום המצווה אם היא חובת חפצא, אך ברמת המצווה אין הבדל אם זו חובת גברא או חובת חפצא.

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)