הזזת עציצים בשבת
הזזת עציצים בשבת
האם מותר להזיז עציצים בשבת? באופן בסיסי, יש להבחין בין שני סוגים של עציצים: עציץ נקוב (שיש נקב בתחתיתו) ועציץ שאינו נקוב. בעציץ שאינו נקוב, הצמח יונק את מזונו מתוך העפר שבעציץ, ואילו בעציץ נקוב, הצמח יונק את מזונו מן הקרקע, דרך הפתחים שבתחתית העציץ.
המזיז עציץ בשבת עלול לעבור על שני איסורים שונים: איסור תולש ואיסור טלטול מוקצה. בפשטות, אם העציץ אינו נקוב ועשוי מפלסטיק או מכל חומר אטום אחר - המזיז אותו אינו תולש דבר, שהרי הצמח ממשיך לצמוח ולגדול בתוך העציץ. השולחן ערוך (של"ו, ח) חוכך להחמיר ולאסור הזזת עציץ העשוי מחומר שאינו אטום, כגון חרס או עץ, כיוון שהצמח יונק דרך העציץ מן הקרקע, וממילא המזיז את העציץ 'תולש' את הצמח ממקומו ו'שותל' אותו במקומו החדש. מכל מקום, רבי עקיבא איגר על אתר מתיר להזיז עציץ שאינו נקוב, אפילו אם הוא עשוי מחרס או מעץ.
נחלקו הראשונים האם הזזת עציץ נקוב כרוכה באיסור דאורייתא או באיסור דרבנן. לדעת הרמב"ם האיסור הוא מהתורה, וכך נפסק בשולחן ערוך (של"ו, ח), אך רש"י ותוס' קבעו שהאיסור הוא דרבנן בלבד. מכל מקום, בדורנו, כאשר יש רצפה בתוך הבית החוצצת בין העציץ הנקוב לבין הקרקע, יש מהאחרונים שטענו שכל עציץ נחשב לעציץ שאינו נקוב.
האם העציץ הוא מוקצה? ב"שער הציון" מובא שה"פרי מגדים" הסתפק בדבר, ואילו בספר "תהילה לדוד" מובא שהוא אינו מוקצה. בספר "שמירת שבת כהלכתה" (כ"ו, ב) נפסק להחמיר, שכל עציץ הוא מוקצה ואסור לטלטלו, אולם ייתכן שקיים הבדל בין דורנו לבין תקופת הגמרא: בתקופת הגמרא, העציץ שימש לזריעה ולגידולים חקלאיים, ואילו בימינו, העציץ משמש לנוי. לכן, ייתכן שבימינו אין כל הבדל בין אגרטל מלא מים ובתוכו פרחים, שלכל השיטות מותר לטלטלו, לבין עציץ מלא עפר שבתוכו צמח.
תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)