הזכרת יציאת מצרים בתפילת ערבית

  • הרב אוהד זימרן

הזכרת יציאת מצרים בתפילת ערבית

הזכרת יציאת מצרים אינה מצווה ייחודית דווקא לחג המצות, שהרי כל החגים הם "זכר ליציאת מצרים" (כפי שאנו אומרים בקידוש). יתרה מזו: יש מצווה יומית להזכיר את יציאת מצרים, כפי שקובעת המשנה בברכות יב ע"ב:

"מזכירין יציאת מצרים בלילות. אמר רבי אלעזר בן עזריה: הרי אני כבן שבעים שנה, ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות עד שדרשה בן זומא. שנאמר: 'למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך'. 'ימי חייך' - הימים, 'כל ימי חייך' - הלילות; וחכמים אומרים: 'ימי חייך' - העולם הזה, 'כל' - להביא לימות המשיח".

משנה זו, שאנו מזכירים גם בליל הסדר, מעלה כמה תהיות על הדין שנראה לנו פשוט - שמזכירים את יציאת מצרים בתפילת ערבית. ראשית - נשמע מהמשנה שהזכרת יציאת מצרים בתפילה זו היא חידוש, ור' אלעזר בן עזריה לא שמע על כך במשך שנים רבות. שנית - נראה שחכמים נחלקו על ר' אלעזר בן עזריה, ולדעתם אין מזכירים את יציאת מצרים בתפילת ערבית.

רבים עסקו במשנה זו, וברצוני להזכיר כאן כמה נקודות בעניינה.

כדי לבאר את המחלוקת שבמשנה, הגמרא מביאה ברייתא השופכת אור חדש על המחלוקת:

"אמר להם בן זומא לחכמים: וכי מזכירין יציאת מצרים לימות המשיח? והלא כבר נאמר: 'הנה ימים באים נאום ה', ולא יאמרו עוד חי ה' אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים, כי אם חי ה' אשר העלה ואשר הביא את זרע בית ישראל מארץ צפונה ומכל הארצות אשר הדחתים שם'?! אמרו לו: לא שתעקר יציאת מצרים ממקומה, אלא שתהא שעבוד מלכיות עיקר, ויציאת מצרים טפל לו".

מהברייתא עולה שחכמים סבורים שצריך להזכיר את יציאת מצרים גם ביום וגם בלילה, ואפילו לעתיד לבוא יזכירו אותה. ר' אלעזר בן עזריה חולק עליהם, וסובר שלעתיד לבוא לא יזכירו כלל את יציאת מצרים. ממילא, איש אינו חולק על החובה להזכיר את יציאת מצרים גם בלילות. ואכן, בהמשך הגמרא (יד ע"ב) מובא שאפילו לדעת מי שסובר שאין אומרים בלילה את פרשת ציצית - יש לומר נוסח אחר המזכיר את יציאת מצרים.

אמנם, ביאור זה מעלה שאלה חדשה: אם כולם מסכימים שחייבים להזכיר את יציאת מצרים גם בלילה - מדוע אמר ר' אלעזר בן עזריה שהוא לא זכה שתיאמר יציאת מצרים בלילות?

על כרחנו, יש לפרש את דברי ר' אלעזר בן עזריה באופן אחר. ר' אלעזר בן עזריה ראה כל ימיו שמזכירים את יציאת מצרים בלילה, אלא שהוא לא ידע מהיכן לומדים זאת עד שדרשה בן זומא. מכל מקום, איש אינו חולק על המקום המשמעותי שתופסת יציאת מצרים בתודעה הדתית שלנו, ועל החובה להזכיר אותה ביום ובלילה.