היתר להתפלל

  • הרב ירון בן צבי
בית המדרש הוירטואלי

 

דף יומיומי

ברכות דף לא – היתר להתפלל

בברייתא שבסוגייתנו נאמר:

"תנו רבנן: אין עומדין להתפלל לא מתוך עצבות, ולא מתוך עצלות, ולא מתוך שחוק, ולא מתוך שיחה, ולא מתוך קלות ראש, ולא מתוך דברים בטלים אלא מתוך שמחה של מצוה".

בפשטות הגמרא מתארת את הדרך הנכונה להתכונן לתפילה; בעלי התוספות (ד"ה רבנן עבדי כמתניתין) כתבו שבכדי לעמוד בתפילה מתוך שמחה של מצווה אנו אומרים פסוקי דזמרה ואשרי קודם התפילה:

"וכותייהו קי"ל ולכן אין מתפללין מתוך קלות ראש ושחוק אלא מתוך כובד ראש ושמחה של מצוה כגון שעסק בדברי תורה ולכן נהגו לומר פסוקי דזמרה ואשרי קודם תפלה".

גם רבי יעקב בן הרא"ש (טור אורח חיים צג) כתב שמטרת אמירת פסוקי דזמרה ועיסוק בדברי תורה היא להביא את האדם לידי שמחה של מצווה. רבינו יונה מסביר שהשמחה מביאה לידי התעוררות הנפש ומתוך כך האדם יכול להגיע לכוונה טובה ונכונה בזמן התפילה. הסבר אחר שניתן להציע הוא שאמירת מזמורים אלו היא למעשה בקשת רשות להתפלל, או במילים אחרות – פסוקי דזמרה הם 'מתיר' לתפילה.

על פניו, ההבנה הראשונה, לפיה אדם שמח מתפלל טוב יותר, ברורה. אולם מדוע דווקא על ידי שמחה של מצווה שהיא אמירת מזמורים או לימוד תורה? כלומר למה לא כל מצווה שהיא? לכן נראה להסביר שמדובר בדרך נכונה לגשת אל מלך מלכי המלכים – אסור לאדם לבקש את צרכיו מאת הבורא מבלי שיהיה מתיר*, כמו שאנו למדים (להלן דף לב עמוד א) שקודם צריך אדם לסדר שבחו של מקום ורק אח"כ להתפלל.

מדברים אלה עולה נקודה חשובה - העובדה שמותר לנו לפנות לבורא העולם כלל לא ברורה מאליה. להיפך, מובן יותר לו היה אסור לנו להתפלל, שכן כיצד אדם בכלל יכול לבוא בבקשה מאת ה'? כך גם בתחילת תפילת שמונה עשרה אנו אומרים "ה' שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך". פשט הדברים הוא שאנו מבקשים עזרה להתפלל אולם יתכן והכוונה היא שמדובר על בקשת רשות להתפלל.

הרב ירון בן צבי

_________________________________________

* יתכן להוסיף שהמתיר הוא דווקא על ידי לימוד תורה משום שאנו מצווים ללמוד תורה כחלק מעבודת ה' ומי שמקיים ציווי זה ועובד את הקב"ה מתוך לימודו נעשה רשאי אף לפנות אליו יתברך בתפילה.