דילוג לתוכן העיקרי

חולין | דף לג | הכפרה תלויה בדם

 

בסוגיה מדובר על כך שעיקר שחיטת קדשים באה לשם הוצאת הדם על מנת לזורקו על המזבח, שבמעשה זה תלויה הכפרה; ננסה להעמיק בעניין כפרה זה.

בקרבן חטאת צריך הכהן לטבול את אצבעו במזרק וליתן את דם החטאת על קרנות המזבח. יתכן להסביר את הצורך במעשה זה כביטוי לכך שעניין קרבן חטאת הוא כפרה ותיקון לחטא, ולכן יש ליתן את הדם ישירות מיד הכהן שהוא שלוחו של האדם מבקש הכפרה.

רוצה לומר, דם החטאת ניתן במגע ישיר של אצבע הכהן בקרנות המזבח למעלה, ויתכן וזה ביטוי לבקשת הנפש לשוב ולהתחבר אל שורשה, חיבור שנפגע בעקבות שגגת הכרת, וכדברי הרמב"ן (ויקרא, פרק ד, פסוק ב, ד"ה 'וטעם הקרבנות'):

"וטעם הקרבנות על הנפש השוגגת, מפני שכל העונות יולידו גנאי בנפש והם מום בה, ולא תזכה להקביל פני יוצרה רק בהיותה טהורה מכל חטא, ולולי זה היו טפשי העמים זוכים לבא לפניו, ולכן הנפש השוגגת תקריב קרבן שתזכה לקרבה אל האלהים אשר נתנה."


קרבן החטאת מכפר על הנפש, שזו תהיה ראויה "להקביל פני יוצרה". בהתאם לסוג החטא, יש צורך בקרבן מסויים ובנתינת דם באופן ספציפי. לדוגמא - בקרבנות החטאת יש ציווי של שתי נתינות דם על גבי המזבח: מצד אחד - יש לתת את דמם על קרנות המזבח, ומצד שני - הדם צריך להינתן על יסוד המזבח (ויקרא, פרק ד, פסוק לד). כך כתוב גם בעניין חטאות הפנימיות ובחטאת העוף. קרבנות החטאת היחידים שלא מצאנו בהם ציווי מפורש לשפוך את הדם אל יסוד המזבח הם קרבנות החטאת הפנימיים המובאים ביום הכיפורים, אם כי למעשה גם דמם של קרבנות אלו נשפך אל יסוד המזבח, שהרי הוא התקדש ואי אפשר היה להשליכו סתם, אולם העובדה שהתורה אינה כותבת זאת במפורש מעידה על כך שזריקת דמם של חטאות אלו ליסוד המזבח היא טכנית בלבד, ולא עקרונית.

בדרך כלל לא מבואר בתורה מה המטרה של כל מתנת/ הזאת דם. רק במקום אחד מצאנו הסבר למטרה זו - כאשר מכשירים את המזבח לעבודה בימי המילואים, התורה (ויקרא ח, טו) מתארת תכלית כפולה למתן הדם:

"וַיִּשְׁחָט וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת הַדָּם וַיִּתֵּן עַל קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב בְּאֶצְבָּעוֹ וַיְחַטֵּא אֶת הַמִּזְבֵּחַ וְאֶת הַדָּם יָצַק אֶל יְסוֹד הַמִּזְבֵּחַ וַיְקַדְּשֵׁהוּ לְכַפֵּר עָלָיו".


מפורש בתורה שמתן הדם על קרנות המזבח, מטרתו לחטא את המזבח; ושפיכת הדם אל יסוד המזבח, מקדשת את המזבח, 'לכפר עליו'. ניתן להציע שני הסברים להבנת הכתוב 'לכפר עליו': האחד הוא שהכוונה היא למזבח – מילים אלו מסכמות את תהליך קידוש המזבח; והשני הוא ביחס לשפיכת הדם על היסוד, והכוונה היא לכפרתו של האדם. בפירוש האחרון נתמקד ונרחיב עליו בהמשך.

מלבד ההבנה שדם החטאת הניתן על קרנות המזבח תפקידו לקדש את המזבח, לחטאת יש גם צד של כפרה; עונש הכרת, הניתן על אותם חטאים עליהם מובאת חטאת, מתואר בתורה כניתוק של האדם ממסגרת העם והרחקתו מאת כנפי השכינה.

המושג 'שוגג', אין משמעותו שהאדם לא אשם לחלוטין, אלא שהוא אשם בצורה חלקית. לכן גם כאשר האדם עובר בשוגג על חטא שזדונו כרת, החטא מכתים את נפשו והוא מתנתק מהעם. תפקיד קרבן החטאת לתקן נתק זה. כשאדם חוטא באחד מהחטאים שיש להביא עליהם קרבן חטאת, למעשה נוצר מצב שלילי בו אותו אדם נמצא עכשיו, הבאת החטאת מוציאה אותו ממצבו, מתקנת את הנתק ומחברת אותו בחזרה לעם. אומנם, לאחר הבאת קרבן החטאת עדיין לא הייתה כל התמודדת עם החטא עצמו, יתכן וזו היא משמעותו של מתן הדם על יסוד המזבח, המשותף לכל קרבנות החטאות - לכפר על האדם על ידי התמודדות עם החטא.

נתינת הדם על הקרנות, מטרתה לתקן את הנתק בין האדם לעם, ונתינת הדם אל היסוד באה לנקות את האדם מן החטא. אם כן, ניתן להבין מדוע בחטאת של יום הכיפורים הציווי הוא רק ליתן את הדם על קרנות המזבח, ואין ציווי ליתן הדם אל יסוד המזבח.

הסיבה לכך קשורה לתפקיד החטאת של יום הכיפורים שונה מתפקיד החטאות האחרות. ביום הכיפורים, תפקיד החטאת לתקן את המקדש שנטמא בשל חטאי בני ישראל; התורה מדגישה שתפקיד החטאות של יום הכיפורים הוא לכפר על המשכן ועל אוהל מועד שנטמאו בשל חטאיהם של בני ישראל. ביום הכיפורים הכפרה על בני ישראל אינה נעשית באמצעות החטאת הפנימית, אלא באמצעות השעיר המשתלח. לכן אין צורך לתת את דם החטאת הפנימית ביום הכיפורים אל יסוד המזבח, שכן אין תפקידה לכפר על האדם אלא מטרתה לכפר על המזבח.

מתן הדם על קרנות המזבח בא על מנת לתקן את הכרת שהוא הנתק בין האדם לעם ישראל ונתינת הדם אל היסוד באה לנקות את האדם מן החטא. בכך הסברנו גם מדוע בחטאת של יום הכיפורים אין ציווי של נתינת דם אל היסוד– מכיוון שאין כרת לעם.

מדברים אלה מובן שבעבודת הקרבנות יש עניין מהותי של עצם הכפרה, חיבור האדם אל העם ואל ה'. הדוגמא מתארת את הבעיה שנוצרה בעקבות החטא – התנתקות מהעם ומה', ואת התיקון – חזרת האדם אל העם ושיבתו אל מתחת לכנפי השכינה.

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)