דילוג לתוכן העיקרי

המרגלים ששלח יהושע

נחלקו הפרשנים בהערכת סיפור המרגלים ששלח יהושע ליריחו. מפשט הכתוב נשמעת ביקורת על שליחת המרגלים ועל ביצוע המשימה מצדם. הפסוק "וילכו ויבואו בית אישה זונה ושמה רחב וישכבו שמה" אינו נשמע מחמיא במיוחד, במיוחד לא כהכנה לקראת משימת הקודש של כיבוש הארץ. כמו כן, המרגלים לא ערכו שום תחקיר מקדים בשטח, ואף לא הצליחו במשימתם: הם הגיעו לבית רחב שעל החומה, ומייד אחר כך נמלטו מהעיר (גם זאת בהדרכתה הצמודה של רחב). כל שנותר למרגלים לעשות היה להקשיב לדברי רחב ולהבטיח לה שיצילו אותה כאות תודה על הצלתם. גיבורת הסיפור היא רחב הזונה, והמרגלים משחקים תפקיד פסיבי מאוד לאורך כל הסיפור. קריאה זו, אם כן, מוצאת בסיפור ביקורת על יוזמת שליחת המרגלים.

מצד שני, יש שראו בסיפור זה תיקון לחטא מרגלי המדבר. מטרת שליחת המרגלים ליריחו היתה מטרה צבאית נורמאלית - הכרת השטח לפני כיבושו. לכן הם יצאו לאיזורים השפלים של יריחו, כדי ללמוד את העיר ולגלות את נקודות התורפה שלה. רחב היתה אישה מכובדת - שהרי היה לה בית על חומת העיר, ומסתבר שאנשי העיר גם סמכו על נאמנותה (שהרי הם התירו לה לפתוח חלון אל מחוץ לחומות, ולא פקפקו בעדותה שהמרגלים ברחו). לכן, תיאור הגעת המרגלים לרחב אינו תיאור מבזה, אלא צעד נבון מבחינה טקטית, שנועד להשיג מידע מהימן.

לפי קריאה זו, תוצאות הריגול היו משמעותיות גם אם המרגלים לא התכוונו לכך. בניגוד למרגלי דור המדבר, שריפו את רוח העם והחלישו אותו, מרגלי יריחו נשאו את הבשורה הגדולה ששמעו מרחב הזונה. דבריהם חיזקו את רוח העם ואת בטחונו בהצלחת המשימה הגדולה העומדת לפניו - משימת כיבוש הארץ.

נראה להציע הסבר שלישי: יהושע מצדו צדק כאשר שלח את המרגלים, שהרי היה עליו להתכונן לכיבוש הארץ בדרך טבעית ורציונאלית, ולהכיר את השטח לפני כיבושו. אך יהושע לא ידע כי התוכנית הא-לוהית היא לכבוש את יריחו בצורה ניסית ולא-טבעית. על כן, התוכנית האנושית מוצגת במקרא באור מגוחך, ושליחותם של המרגלים הצליחה רק בזכות רחב. הדבר אף נרמז בעובדה שרחב מזכירה ארבע פעמים את שם ה', ואילו המרגלים מזכירים את שם ה' רק פעם אחת, כאשר הם נשבעים לרחב על פי דרישתה.

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)