יומא | דף נו | 'הניח דם השעיר ונטל דם הפר'
בסוגייתנו מובאת השלכה מעשית של מחלוקת חכמים ורבי יהודה בנוגע למספר הכנים; בסוגיה מובא מקרה של שליח ציבור שכאשר הגיע בתפילה, בסדר העבודה, ליציאת הכהן הגדול אל ההיכל לאחר הזאת דם השעיר, אמר:
יצא והניחו על כן שני שבהיכל; נטל דם הפר והניח דם השעיר.
רבא, שאל את אותו שליח ציבור כיצד יתכן לומר כפי שאמר – הרי המשפט 'יצא והניחו על כן שני שבהיכל' הוא כשיטת חכמים, שהרי הזכיר בו כן שני. ואילו המשפט 'נטל דם הפר והניח דם השעיר' הוא כשיטת רבי יהודה, שהרי לשיטתו היה רק כן אחד ומסיבה זו היה נצרך הכהן ליטל קודם את דם הפר ואז להניח את דם השעיר - לפי שיטת חכמים, היה הכהן הגדול מניח בתחילה את דם השעיר ורק אח"כ מרים את דם הפר, שזו הייתה מטרתו של הכן השני* - שלא יהא צריך הכהן לקחת את המזרק ביד שמאל. מסיבה זו אמר רבא לשליח הציבור שיאמר 'הניח דם השעיר ונטל דם הפר', שיתאים לשיטת חכמים.
לפי דברי רבי אברהם גומבינר, בהושענא רבה היה צריך להעביר הלולב ליד שמאל ולקחת את הערבה ביד ימין ורק אז להניח את הלולב. לפי ההצעה השנייה, לעומת זאת, ניתן לנהוג כפי שאנו נוהגים - להניח את הלולב ואחר מכן לקחת את הערבה.
___________
* נראה שעדיף שיהיו שני כנים בהיכל, כך יוכל הכהן הגדול להניח את המזרק האחד קודם שייקח את המזרק השני, (פעולה קלה יותר). מסיבה זו ישנה סברא שהיו שני כנים בהיכל. אולם, לדעת רבי יהודה היה בהיכל רק כן אחד, ונראה שהוא אינו חולק על כך שהפעולה תהיה קלה יותר עם שני כנים, אלא שלדעתו אפשר ויבוא הכהן לידי טעות אם יהיו שני כנים ויקח את המזרק שרק הניח.
תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)