שבת | דף ע | העלם זה וזה בידו

הברייתא המובאת בסוגייתנו דרשה על הפסוק "ועשה מאחת מהנה" שיש הבדל בין מי ששכח את עיקר שבת ובין מי ששגג בהגדרת המלאכות האסורות בשבת:

"אחת שהיא הנה, הנה שהיא אחת...
אחת שהיא הנה - זדון שבת ושגגת מלאכות.
הנה שהיא אחת - שגגת שבת וזדון מלאכות".

כלומר, כאשר אדם שוכח את עיקר השבת הוא מביא רק חטאת אחת, אף שעשה מלאכות רבות. לעומתו, מי שזוכר את השבת ושוגג במלאכות עצמן מביא חטאת על כל מלאכה ומלאכה. הגמרא (ע עמוד ב) מסתפקת מה דינו של מי ששגג גם בעיקר שבת וגם במלאכות:

"בעא מיניה רבא מרב נחמן: העלם זה וזה בידו מהו?
אמר ליה: הרי העלם שבת בידו, ואינו חייב אלא אחת.
אדרבא, הרי העלם מלאכות בידו, וחייב על כל אחת ואחת!
אלא אמר רב אשי: חזינן, אי משום שבת קא פריש - הרי העלם שבת בידו ואינו חייב אלא אחת, ואי משום מלאכה קפריש - הרי העלם מלאכות בידו וחייב על כל אחת ואחת.
אמר ליה רבינא לרב אשי: כלום פריש משבת - אלא משום מלאכות, כלום פריש ממלאכות - אלא משום שבת!
אלא, לא שנא".

בדברי האמוראים אפשר לראות שתי עמדות עקרוניות ביחס למי שהעלם זה וזה בידו: דעת רב נחמן שחייב רק אחת, ודעת רב אשי שהדבר תלוי בשאלה משום איזו ידיעה פרש האדם מן העבירה.

בכדי להבין את יסודותיה של מחלוקת זו יש להקדים ולשאול: מדוע בכלל חילקה התורה בין שגגת מלאכות ובין שגגת עיקר שבת? או במבט כללי יותר: מדוע יש חילוק בין מי שעובר עבירות בהעלם אחד (שמביא קרבן אחד) ומי שעובר בהעלמות הרבה (שמביא על כל העלם)?

שני כיוונים עקרוניים נמצאים בדברי האחרונים ביחס לשאלה זו (עי' למשל בשו"ת אפיקי ים ח"ב סי' ה):

א. תהליך השגגה והידיעה מהווה את אחד מגורמי חיוב הקרבן. ממילא, על טעות אחת מביאים קרבן אחד ועל טעויות רבות מביאים קרבנות רבים.

ב. שגגה אחת מגדירה את כל המעשים שנעשו כתוצאה ממנה כמעשה עבירה אחד, וממילא יש חיוב של קרבן אחד על כל שגגה.

נדמה ששתי ההבנות הללו עומדות בבסיסה של מחלוקת האמוראים בסוגייתנו. לדעת רב נחמן השגגה מגדירה את המעשה שנעשה מכוחה כמעשה אחד. ממילא, כאשר האדם שכח את עיקר שבת יש כוח בשכחה זו כדי לאחד את כל המלאכות שעשה מכוחה ולהגדיר אותן כמעשה אחד, ואין זה משנה אם שכח גם את איסור המלאכות. מאידך, לדעת רב אשי השגגה והידיעה מהוות את אחד מגורמי החיוב. ממילא, כאשר תהליך זה התרחש פעם אחת, היינו שנודע לאדם שהיום שבת ומשום כך פרש, נוצר חיוב אחד, ואילו כאשר תהליך זה התרחש פעמים רבות (על כל מלאכה ומלאכה) נוצרו חיובי חטאת מרובים.