הקבלת פני רבו ברגל

  • הרב אביהוד שורץ
בית המדרש הוירטואלי


 

דף יומיומי

סוכה דף כ"ז, הקבלת פני רבו ברגל

שנינו בגמרא בדף כ"ז ע"ב

"והאמר רבי יצחק מניין שחייב אדם להקביל פני רבו ברגל שנאמר מדוע את הלכת אליו היום לא חדש ולא שבת מכלל דבחדש ושבת מיחייב איניש לאקבולי אפי רביה".

חובה הלכתית זו להקביל פני הרב ברגל נפסקה להלכה ברמב"ם בהלכות תלמוד תורה (ה', ז'). מהקשר הדברים נראה, שמדובר על הלכה בהלכות כבוד רבו, ולא על הלכה בהלכות החג. טעם מעניין לכך הציע בעל ערוך לנר בסוגייתינו:

"אבל ברגל דקבלת פני רבו הוא כקבלת פני שכינה סברא היא שיהיה כמו עליית הרגל לירושלים דצריך לילך גם חוץ לתחום".

ברגל עולים כל ישראל להקביל פני אביהם שבשמיים. כידוע, חז"ל השוו בין מורא רבו ובין מורא שמיים, ובכן דרך כבוד היא לרב, שכאשר עוסקים בהקבלת פנים - פני מלכו של עולם - יקדישו תשומת לב גם להקבלת פני הרב.

הנודע ביהודה (מהדורה תניינא, אורח חיים צ"ד) פירש אף הוא שמצות הקבלת פני רבו ברגל נובעת מן ההקבלה בין הקבלת פני הרב והקבלת פני שכינה. מכוח הבנה זו, מיישב הנודע ביהודה את תמיהתו של השואל שם, מדוע השמיטו הטור והשולחן ערוך הלכה זו, שהובאה בפשטות בגמרא ואף נפסקה להלכה ברמב"ם. הנודע ביהודה מסביר, שההלכה אינה נוהגת בזמן הזה, כאשר אין אנו זוכים להקביל פני שכינה. מי שאינו מקביל פני שכינה פטור גם מהקבלת פני רבו.

נקודה נוספת הקשורה לתפיסה זו היא תכלית הקבלת פני הרב ברגל. בגמרא במסכת מגילה (ד ע"ב) נאמר, שמשה רבינו תיקן תקנה המחייבת לעסוק בהלכות החג במהלך החג. ובכן, ניתן להבין שהקבלת פני הרב ברגל נועדה לתכלית הלכתית, כדי לשמוע מפיו את הלכות החג והמועד. ואמנם, כך כתב בשו"ת דברי יציב (אורח חיים, רכ"ח):

"משה תיקן להם לישראל שיהיו שואלין ודורשין בענינו של יום ... ויש לומר שזה גדר החיוב דלקבל פני רבו, ומצד מצות תלמוד תורה ולא מדין כבוד גרידא".

עם זאת, לאור התפיסה הנ"ל נראה שהקבלת פני הרב איננה בהכרח חוויה לימודית, אלא גם ואולי אף בעיקר חוויה רוחנית. הזכות לעמוד במהלך החג לא רק בפני השכינה, אלא גם בפני נציגי השכינה עלי אדמות - תלמידי חכמים המוסרים את התורה מדור לדור - היא זכות מיוחדת במינה, שאף אם אין בה היבט של לימוד תורה, הרי שהיא בוודאי עשויה לספק לאדם כוח רוחני להמשך השנה. כך ניסח זאת ר' לוי יצחק מברדטישב (קדושת לוי לפורים):

"דחייב אדם להקביל פני רבו ברגל ... כי על ידי שמסתכל ברבו ניתוסף לו בהירות, שהסתכלות על איש צדיק גורם לאדם קדושה".

ר' לוי יצחק מסביר שם, שאף אחשוורוש, שלא בכל שנותיו היה טוב ליהודים, משהתבונן בפניה של אסתר הצדקת - זכה לבהירות של קדושה, והציל את היהודים מגזירת המן.

מי יתן ונזכה להידבק ברבותינו ובצדיקי הדורות, ולהוסיף שמחה ובהירות בחודש אדר ובכל השנה כולה.

הרב אביהוד שורץ