הקדמה - הקדמה

  • הרב איתמר אלדר

מבוא לעשר הספירות / הרב איתמר אלדר

הקדמה

בסדרת שיעורים זו מבקשים אנו לפתוח צוהר אל עולמן של עשר הספירות.

עשר הספירות הינן הגדרות קבליות של הצורות השונות של הופעת האלוקות בעולם. מדובר ב'מסכים' בעלי גוון שונה שמעברו של האור דרך כל אחת מהן מעניק לאור גוון מסויים.

הספירות הן מלמעלה למטה: כתר - חכמה - בינה - חסד - גבורה - תפארת - נצח - הוד - יסוד - מלכות.[1]

ספירות אלו אף מקיימות יחסי גומלין בינן לבין עצמן, ויחסי גומלין אלו מבטאים התנגשות בין אידיאות והנהגות אלוקיות, שלעתים האחת סותרת את חברתה. תוצאת המפגש ביניהן הינה הנהגה שלישית המורכבת משתיהן.

על הספירות ניתן לדבר בשני רבדים:

הרובד הראשון הוא הרובד המיסטי, בו מנסים להבין את 'המודל התיאורתי', את המהות הצרופה, ואת התוכן הפנימי הניצב מאחורי כל ספירה. במסגרת דיון זה ניתן גם לדבר על המבנים השונים הקיימים בתוך עשר הספירות, המבטאים נקודות מבט שונות על ההנהגה האלוקית.

עיסוק בתכנים אלו מורכב, מסובך ודורש מוכנות הן ברמת השכל - נדרש לשם כך ידע מקדים רב, והן ברמת הנפש - מדובר בעיסוק במהות האלוקית עצמה, ולא כל החפץ יבוא ויטול את השם.

אף אנו הקטנים, איננו מוצאים את עצמנו ראויים לעסוק בדברים אלו ברבים, ועל כן השיעור לא יתנהל ברובד זה.

הרובד השני, שניתן לראות בתנועת החסידות את מייסדתו, הוא הרובד הקיומי. ברובד זה נשאלת השאלה - כיצד באות לידי ביטוי הספירות בהנהגת העולם? איזה צוהר ואיזה חלון פותחת לנו כל אחת מהספירות בנסיוננו לגעת, כאן ועכשיו ממקומנו הדל, בהנהגה האלוקית?

מעבר לזה! קיומן של הספירות, מתוך נקודת מבט פנתאיסטית,[2] אמור לבוא לידי ביטוי גם בהתנהלות שלנו, כיצורים שחלק אלוק ממעל, על גילוייו השונים, נמצא בקרבנו.

ישנן תנועות נפשיות פנימיות המבטאות ספירה אחת, וישנן תנועות נפשיות אחרות המבטאות ספירה אחרת. וישנו נסיון לבחון תנועות אלו מתוך נקודת מבטן של הספירות.

אמנם, מוצאים אנו גם טרם החסידות נסיון לבחון את המושגים הקבליים מנקודת מבט קיומית.[3] אולם עיסוק אינטנסיבי בעולם המידות, ובעבודת השם היומיומית מתוך נקודת מבט קבלית, אנו מוצאים בעיקר בחסידות.

מבקשים אנו בשיעורינו אלה, להמשיך בדרך החסידות, ולנסות להתבונן בספירות מתוך נקודת מבט קיומית, מתוך נקודת מבט המבקשת לתרגם את המודל הקבלי להנהגה קיומית של האלוקות בעולם.

דברים אלו יהיו בבחינת פתח בלבד לעולם העשיר והאינסופי של הספירות ואידך זיל גמור.[4]

תוכן הסדרה

1. מלכות (א')
2. מלכות (ב')
3. מלכות (ג')
4. יסוד (א') - 'זכר ונקבה ברא אתם'
5. יסוד (ב'): הזיווג ושמירת הברית
6. יסוד (ג') צדיק יסוד עולם
7. יסוד (ד'): השבת (1)
8. יסוד (ה'): השבת (2)
9. חסד וגבורה (א') - שורשן
10. חסד וגבורה (ב'): ריחוק וקירוב
11. חסד וגבורה (ג'): ההלכה והסדר
12. חסד וגבורה (ד'): אהבה ויראה וסדר קדימותן
13. תפארת (א'): שם הוי-ה - ברוך אתה!
14. תפארת (ב'): הברכות - רצוא ושוב
15. תפארת (ג'): 'אשר נתן לנו תורת אמת'
16. תפארת (ד'): 'אמת מארץ תצמח'
17. נצח והוד (א') - 'סֻלם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה'
18. נצח והוד (ב') - 'שושביני החתן בבית שושביני הכלה'
19. מבוא לשלוש ספירות ראשונות
20. חכמה (א') - 'בחכמה יסד ארץ'
21. חכמה (ב') - 'החכמה תחיה בעליה'
22. בינה (א') - 'בחכמה יבנה בית ובתבונה יתכונן'
23. בינה (ב') - 'אני בינה לי גבורה'
24. הספירה העשירית - דעת או כתר?
25. כתר א': אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד ד'
26. כתר ב': 'תכלית הידיעה היא אשר לא נדע'
27. כתר ג': כתר מלכות
28. אושפיזין א': 'תתן אמת ליעקב, חסד לאברהם' - 'ופחד יצחק'
29. אושפיזין ב': 'משה ואהרן בכהניו ושמואל בקראי שמו'
30. אושפיזין ג': 'כי הנה המלכים נועדו' - משיח בן יוסף ומשיח בן דוד



[1] בוריאציה אחרת יוצאת ספירת 'כתר' אל מחוץ לספירות, ונכנסת במקומה 'דעת' מיד אחרי הבינה.

[2] תפיסה רחבה בעלת גוונים שונים, אולם לעניננו נסתפק בדעה כי ישנה נוכחות אלוקית אקטיבית בתוך המציאות כולה.

[3] דוגמה לכך הוא רבי משה קורדוברו, רבו של האר"י, שכתב ספר הנקרא 'תומר דבורה', שענינו תיקון המידות מנקודת מבטן של עשר הספירות.

[4] על חשיבות העיסוק בנושאים אלו נשתדל לתת את הדעת, בלי נדר ובעז"ה, בסוף סדרת השיעורים.