הקדמת מעשר לתרומה

  • הרב ירון בן צבי
בית המדרש הוירטואלי


 

דף יומיומי

ביצה דף יג – הקדמת מעשר לתרומה

בסוגייתנו, בנוגע למקרה בו אדם שינה אדם את סדר המעשרות והקדים מעשר לתרומה, קבע רבא שמדובר בקנס. נבהיר בהרחבה:

במסכת תמורה ( ד ע"א) אנו למדים שאסור להפריש מעשר מהתרומה לפני שהפרישו ממנה תרומה:

משום רבי יוסי בר' חנינא אמרו אף המקדים תרומה לביכורים. מאי טעמא דרבי יוסי ברבי חנינא? אמר קרא: "מלאתך ודמעך לא תאחר" (שמות כב, כח), מלאה - אלו ביכורים, ודמעך - אלו תרומה, ואמרה "לא תאחר".

כוונת הדברים היא שעד שהתבואה נעשית דגן, אין היא חייבת בתרומה – ורק לאחר שנעשית לדגן נאסר להקדים את המעשר לתרומה.

רש"י (מסכת שבת דף קכז ע"ב ד"ה שהקדימו בשבולין) מפרש שההגיון של האיסור הוא ההכרעה שישנה בעייתיות בשינוי סדר המעשרות מהסדר של התורה. בעייתיות זו הובילה את חכמים לקנוס את הלוי שידוש אותם ויתן המעשר לכהן. הסבר נוסף הוא מהתלמוד הירושלמי (מסכת תרומות פרק ג, הלכה ג), שם נאמר שאין איסור אלא אם כבר קצרו את השיבולים; ניתן להבין את האמור, שהקנס הוא על שמנע תרומה גדולה מהפירות ובאופן זה נראה שהבין הרמב"ם (תרומות פ"ג הי"ד):

בן לוי שלקח מעשר שבלים לא יתן תרומתו לכהן שבלים אלא קונסין אותו לדוש ולזרות וליתן לו מעשר מן המעשר מן הדגן ואינו חייב ליתן לו מעשר מן התבן או העצה, ואם הפריש תרומת מעשר שבלים כמו שנתנו לו הרי זה כותש ונותן לכהן את הזרע ואת התבן ומפני מה קנסוהו לכתוש מפני שלקח המעשר שבלים והפקיע ממנו תרומה גדולה.

דבר זה, שקונסים את מי שבידו דבר העברה ולא את מי שביצע אותה, אנו מוצאים גם במסכת גיטין (דף מה ע"א). בסוגיה שם, במסגרת דיון באדם שמכר את העבד שלו לחוץ לארץ, הוכרע כי הלוקח את העבד צריך לשחרר אותו, ולא נאמר שהמוכר צריך להחזיר הכסף שקיבל ללוקח; נראה שהדין במקרה זה דומה, הלוי שקיבל את המעשר בערמה הוא זה שמפסיד ולא מי שנתן את המעשר ללוי – הסיבה לכך היא שהמעשר נמצא אצל הלוי.

הרב ירון בן צבי