דילוג לתוכן העיקרי

הקטרת האימורים

בחלק גדול מן הקרבנות (חטאות חיצוניות, אשם ושלמים) מתחלק הבשר לשניים: כמה חלקים קבועים עולים על המזבח, והשאר נאכל לכהנים, ולפעמים אף לבעלים (בקרבן שלמים). האיברים שקרבים על המזבח מכונים "אֵמוּרִים", כנראה משום שהם מופרשים לקב"ה, בדומה ללשון הפסוק "את ה' האמרת היום" (משנה למלך, הלכות מעשה הקרבנות א', יח).

בעניין היחס שבין הקטרת האימורים לאכילת הבשר נאמרו שתי הלכות, שיש ביניהן סתירה מסויימת. מצד אחד, אסור לאכול את בשר הקרבן לפני הקטרת האמורים על המזבח. מצד שני, אם האמורים נטמאו או אבדו ולא ניתן להקריבם - מותר לאכול את הבשר. הראשונים נחלקו כיצד להבין את היחס שבין שתי ההלכות הללו:

רש"י (בקידושין נב ע"ב) והרמב"ם (הלכות פסולי המוקדשים י"ח, ז) כותבים, שהקטרת האמורים מתירה את הבשר לאדם. רש"י (בסוכה ט ע"א) מוסיף ומסביר, שעד ההקטרה אין הבשר שייך לכוהנים, ולאחר הקטרת האמורים זוכים הכוהנים בבשר משולחן גבוה, כעבד הנוטל פרס. להבנה זו, האיסור לאכול את הבשר קודם הקטרת האמורים הוא מהותי: בשר הקרבן לא שייך לאדם אלא לגבוה, ורק לאחר שחלק מן הבשר ניתן לגבוה - מקבל האדם נתחים משולחנו. ממילא לא שייך כלל לאכול מן הבשר קודם שהמזבח קיבל את חלקו.

לפי זה, מדוע ניתן לאכול את הבשר במקרה שהאמורים נטמאו או אבדו? כנראה שמדובר בדין חריג, הקובע שכאשר 'מאכלו' של המזבח אינו ראוי להקרבה, אין המזבח ממשיך לתלות בכך את אכילת הבשר כולה, אלא הוא מוכן כביכול לתת לאדם נתחים משולחנו, גם כאשר הוא עצמו אינו 'אוכל' מאומה.

תוס' בזבחים (מג ע"א ד"ה והלבונה) מציגים גישה שונה. לדבריהם, העובדה שמותר לאכול את הבשר בהעדר האמורים מוכיחה שהקטרת האמורים אינה חיונית להיתר הבשר באכילה. מדוע אפוא כאשר האימורים קיימים, אסור לאכול את הבשר קודם הקטרתם? כנראה שלדעתו זהו דין של קדימות: בפנינו עומדות שתי משימות: הקטרת האמורים ואכילת הבשר, וההלכה קובעת שיש לבצען בסדר מסויים: קודם ההקטרה, אחר כך האכילה. ההקטרה אינה יוצרת היתר לאכול, פשוט נקבע שהיא קודמת לאכילה.

הגמרא והראשונים (בפסחים נט ע"ב) דנים במקרה שבו האמורים קיימים בעולם, אלא שישנו איסור להקריב אותם, כגון שכבר הקריבו את התמיד של בין הערביים, שחייב להיות הקרבן האחרון המוקרב במקדש בכל יום - האם במקרה כזה מותר לאכול את הבשר לפני הקטרת האמורים? מסברה, ניתן לתלות שאלה זו במחלוקת הראשונים שהזכרנו: אם הקטרת האמורים מתירה את הבשר באכילה - אין לאכול את הבשר קודם ההקטרה, אלא אם כן האימורים אינם ראויים להקרבה כלל; אם מדובר בדין קדימות בלבד - אין הדבר נוגע למצב שבו ישנה רק משימה אחת שניתן לבצע כעת.

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)