הקשר עם ה'

שני קשרים חברתיים חזקים במיוחד קושר האדם במשך חייו: הקשר הראשון - עם הוריו - נוצר מייד בלידתו, ואילו הקשר השני - קשר הנישואין - נוצר לאחר התבגרותו.

שוני גדול קיים בין שני הקשרים הללו. הקשר להורים מבוסס על היותם המקור שממנו בא האדם, ועל כן הוא מרגיש כבוד, הכרת תודה ואף מורא מפניהם. לעומת זאת, הקשר עם בן/בת הזוג, מבוסס על אהבה ורצון להתחברות. הקשר עם ההורים הוא ראשוני ובסיסי יותר, אך אין ספק כי הקשר הזוגי הוא חזק והדוק הרבה יותר, כמו שמעידה התורה - "על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד". בשלב מסויים בחיים, האדם מתרחק מהקשר עם אביו ואמו, ויוצר קשר חזק יותר עם אשתו.

גם את הקשר בין האדם לקב"ה, ניתן להשוות ולהמשיל לשני הקשרים החברתיים הללו. הקשר לקב"ה משול לקשר עם ההורים - הקב"ה הוא המקור שממנו נוצרנו (כרמוז בפסוק "בנים אתם לה' א-לוהיכם", ובקשר שקשרו חז"ל בין מצוַת כיבוד אב ואם לבין כבוד השכינה), ולכן עלינו לכבדו ולירא ממנו; אך הקשר לקב"ה נמשל גם לקשר הנישואין - הקב"ה וכנסת ישראל כביכול נקשרו אחד עם השני בקשר זוגי (כרמוז במגילת שיר השירים ובנבואות שונות), וקשר זה נוצר מתוך אהבה ורצון להתחברות, ולא רק מתוך תחושת חיוב וכבוד. כמו בקשר זוגי, שני הצדדים נוטלים חלק פעיל ביצירת הקשר: כנסת ישראל אוהבת את ה' ועובדת אותו כדי להתחבר אליו, והקב"ה בא לקראתה, מתגלה אליה ומשגיח עליה. בקשר זה, הקב"ה מתגלה כמנהיגו הישיר של עם ישראל וכנותן התורה, ולא כבורא העולם.

בין הוגי המחשבה הגדולים של עם ישראל במהלך הדורות, ניתן להבחין בין אלו שהתמקדו בקשר עם הקב"ה כבורא העולם לבין אלו שהתמקדו בקשר האישי יותר עם הקב"ה, בו הוא מתגלה כנותן התורה וכמנהיגו של עם ישראל. הרמב"ם, לדוגמא, פותח את ה"משנה תורה" בביסוס האמונה על כך שהקב"ה ברא את העולם: "יסוד היסודות ועמוד החכמות לידע שיש שם מצוי ראשון והוא ממציא כל נמצא". ריה"ל, לעומת זאת, ביסס את האמונה דווקא על הקשר עם הקב"ה כמנהיגו של עם ישראל: "חיוב התורה עלינו הוא מצד מה שהוציאנו הא-לוה ממצרים ומצד היות לו התחברות עמנו" (א', כז).

זהו, אם כן, נדבך נוסף לתשובת החבר לשאלת הכוזרי, מדוע הוא פתח דווקא בסיפור ההתגלות של ה' לעם ישראל, ולא באמונה בבריאת העולם. מעבר לכך שההתגלות נותנת ודאות גדולה יותר לאמונה, היא גם כן הבסיס המהותי שלה, שכן היא מראה כי הקשר עם ה' הוא קשר שנוצר מכוח התקשרות ישירה והדוקה בין כנסת ישראל לקב"ה, ולא רק קשר מרוחק יותר אל הא-לוהים כבורא העולם.