דילוג לתוכן העיקרי

התגלות א־לוהים בעולם

בשבוע שעבר ראינו שהנשמה אינה מוצאת מקום של שלווה אלא רק באלוקים: "מקום מנוחתנו הוא רק באלוקים". אך כיצד אפשר להגיע לאלוקים? כמובן, זוהי בעיה חמורה, שכל עולם דתי נדרש להתמודד עמה. ואכן, הראי"ה מעמיק את הבעיה: "האלוקים הלא למעלה מכל מציאות אשר יוכל להכניס בקרבנו ממנו איזה רגש ורעיון הוא, וכל מה שהוא למעלה מכל רגש ורעיון בנו - הוא לערכינו אין ואפס, ואין ואפס לא תוכל הדעת לנוח". אין אנו יודעים מה זה 'אלוקים', ומעולם לא ראינו או הרגשנו אותו. ממילא, אין אנו יכולים גם להבין את אלוקים או להכיר אותו. כיצד, אם כן, יכולים אנו להגיע לקרבת אלוקים ולספק את שאיפתה של הנפש?

הרבה מהוגי הדעות היהודיים התמודדו עם שאלה זה. רבים טענו שהדרך להתקרב לקב"ה ולהכיר אותו היא לימוד התורה וקיום המצוות, אך הרב קוק עומד על כך שלפעמים הנשמה רוצה להגיע להתגלות גדולה וגבוהה יותר, ואינה מסתפקת בלימוד התורה או בקיום מצוות. ישנם אנשים שנשמתם כל כך גדולה, עד שהתורה היא מצומצמת עבורם, ואינה משביעה את שקיקת נשמתם לקרבת אלוקים. אנשים אלו ישובו וישאלו: כיצד אפשר להתקרב לה'?

הראי"ה מתייחס לשאלה זו: "האלוקות העליונה ,שאנו משתוקקים להגיע אליה, להיבלע בקרבה, להיאסף אל אורה, ואין אנו יכולים לבוא למידה זו של מילוי תשוקתינו - יורדת היא בעצמה בשבילנו אל העולם ובתוכו... בכל רוח ונשמה, בכל חי ורמש, בכל צמח ופרח... בכשרונות כל שיח, ברעיונות כל סופר, בדמיונות כל משורר ובהגיונות כל חושב...". האדם אינו נדרש לעלות אל הקב"ה; הקב"ה יורד אל העולם ומתגלה בכל דבר הקיים בו. כל הדברים שאנו רואים בעולם - כולם התגלות של הקב"ה.

אמנם, מבחינה ידועה, התגלות הקב"ה בחפצים הגשמיים היא מצומצמת, וקשה להבחין באור האלוקי המתגלה בהם יותר מבתורה. הראי"ה כותב שאדם המתבונן על העולם בעיניים אמוניות, ומבין שכל חפץ וכל חיה הם חלק מגילוי שכינתו של הקב"ה, וכל הדברים הגשמיים הם התגלות הנובעת מהאור האלוקי - יש להתבוננותו כוח ועוצמה אדירים. מכוחה של התבוננות כזו, המגלה את הקב"ה בכל חפץ וחפץ, תצליח הנפש להגיע למנוחתה.

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)