התרכזות בתיבות התפילה

  • הרב משה כהן
בית המדרש הוירטואלי

 

עיון ב'נפש החיים'

התרכזות בתיבות התפילה

אחר כל ההקדמה שהקדמנו בשם נפש בחיים בענין מטרת התפילה וכוונותיה הנדרשות, מביא ר' חיים עצה טובה (בפרק יג) כיצד ניתן להימנע מלחשוב בשעת התפילה מחשבות שאינם מעניינה של התפילה בין אם מחשבות של קודש ובין אם מחשבות של חול. הוא מביא את העצה בשם המגיד לבית יוסף באזהרה ב' של ספר מגיד מישרים:

"ליזהר מלחשוב בשעת תפלה בשום מחשבה אפילו של תורה ומצות כי אם בתיבות התפלה עצמם."

הוא מדקדק שאין המגיד מדבר על עומק פנימיות כוונות התפילה כי כל הכוונות שהיו קיימות מרבותינו הראשונים עד האר"י הינן כאין וכאפס לעומת עומק כוונת אנשי כנסת הגדולה מתקני התפילה שחלקם היו ממש נביאים.יתר על כן, אין אפשרות כלל לכלול במטבע קבוע תיקונים של כל העולמות עליונים ותחתונים כיון שאין תפילה לחברתה וגם המציאות משתנה בכל עת ולא מה שנדרש בזמן זה זקוק לזמן אחר. ממילא לא יעלה על הדעת שיש אדם שיוכל לעמוד בסוד ה' על עומק כוונת התפילה הנדרשת בכל עת. המסקנה המתבקשת היא כלדלהלן:

"אלא העיקר בעבודת התפלה. שבעת שהאדם מוציא מפיו כל תיבה מהתפלה. יצייר לו אז במחשבתו אותה התיבה באותיותיה כצורתה ולכוין להוסיף על ידה כח הקדושה שיעשה פרי למעלה להרבות קדושתם ואורם."

ר' חיים מציע לאדם המתפלל מלבד ההתיחסות לתוכן המילים ופרשנותן הבסיסית לצייר לנגד עיניו את אותיות המילים אותן הוא אומר כיון שיש השפעה עצומה לתיבתה בצורתה בעולמות העליונים שאיננו יודעים מה היא וגם איננו צריכים כלל לדעת על מנת שהיא תשפיע. הסיבה לכך היא שאם נבקש לדעת זאת, אנו עלולים לצמצם את האור העצום שיכול להיות מושפע ממנה מכוח השגתנו הדלה. מוטב לתת לאותיות התפילה לפעול מצד עצמן על העולמות מעצם אמירתן בצורה ברורה ובריכוז מלא. כך יושפע שפע רב בכל העולמות באופן הטוב ביותר.

בהגה"ה שואל ר' חיים מה יעשה אדם המתפלל שלא בלשון הקודש ואומר את המילים בשפה זרה, האם גם הוא זוכה לאותה השפעה עצומה באמצעות תפילתו כדרך מי שמתפלל בלשון הקודש? תשובתו היא כי אמנם הם יצאו ידי חובה אבל אין ערוך למי שמתפלל בלשון הקודש באלו התיבות דווקא. ההדגשה היא כי התפילה הינה במקום קרבן וכדרך שבקרבן ניטלת נפש הבהמה לצורך גבוה כך בתפילה המתפלל מעלה את נפשו לפני ה'. הדיבור הוא עיקר נפש האדם שכן זה יתרון האדם על הבהמה והוא הביטוי הגשמי של מחשבותינו והממשי של נפשנו. לכן עיקר התפילה הוא בדיבור שאותו יש להפשיט מן הגשמיות ולהעלותו בצורה מזוככת למעלה. על כך נרחיב בעיון הבא.

הרב משה כהן