וְחָנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ עַל מַחֲנֵהוּ וְאִישׁ עַל דִּגְלוֹ לְצִבְאֹתָם

  • הרב נחמיה רענן
בעלי המוסר על הפרשה
פרשת במדבר
וְחָנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ עַל מַחֲנֵהוּ וְאִישׁ עַל דִּגְלוֹ לְצִבְאֹתָם[1]
א. הקדמה
אחת מאבני היסוד בשיטת המוסר הקלמאית, מיסודו של ר' שמחה זיסל זיו (הסבא מקלם), היא חשיבות הסדר. אחת הראיות שהביאו בעלי המוסר הקלמאים לחשיבותו של הסדר מצויה בפרשת במדבר. בפרק ב' של ספר במדבר התורה מתארת באריכות את סדר מחנה ישראל במדבר. הפסוקים מפרטים את מיקומו המדויק של כל אחד מדגלי השבטים בשעת חניית המחנה ובשעת נסיעתו. השאלה שמתעוררת מאליה היא מדוע התורה הוצרכה לעסוק בהרחבה בנושא סדר מחנה ישראל במדבר, עניין הנראה בעינינו כנושא שולי ופעוט.
שאלה זו ושאלות נוספות דומות לה העסיקו את אחד מגדולי תלמידיו של הסבא מקלם, המשגיח ר' ירוחם הלוי ליבוביץ ממיר:
האריכה התורה כ"כ[2] בענין הדגלים, והזהירה באזהרות חמורות על שמירת חוקותיהם, וישראל נזהרים בזה מאד, כאשר נראה ממעשה דבן שלומית (ויקרא כ"ד), שעמד וגידף על שלא הניחוהו ליטע אהלו בתוך מחנה דן, ועוד מצינו (ערובין י"א:) שמשורר ששיער[3] חייב מיתה, ולכאורה מה בכך? הלא שניהם מקדושה אחת הם, שניהם בני לוי? ואין לומר הטעם מפני שמשורר מצווה על השירה ועונשו הוא על ביטולו מן השיר, כי הרי אע"פ[4] שלא ביטל מהמלאכה המוטלת עליו הוא חייב מיתה, ומה בכך אם אחד יעזור מעט לחברו הלוי בסגירת הדלתות?
(דעת תורה, מאמר ס"ו, הובא בספר חכמת המצפון, במדבר, חלק א', עמודים כז - כט).
ב. חשיבות הסדר בשיטת קלם
כבסיס למענה לשאלות שהציג, ר' ירוחם מתאר בפנינו את החינוך שספג ממורו הדגול ב"תלמוד תורה" בקלם:
אני נתחנכתי בקלם מקום שם היו זהירים מאד בענין של סדר, הסבא זצ"ל היה כועס אם לא העמידו את הכסא במקומו ובדיוק כמו על מעשה דחילול שבת. אני ירשתי ממנו בגד אשר היה נראה כבגד חדש ממש, והוא ז"ל נשאו שלושים שנה, והנה אצלנו אם הקמטים שבמכנסים נראים יפים תמיד, הסיבה היא רק מפני שאנו מביאים המכנסים לחייט בכל חודש לתקן הקמטים, אבל בקלם לא עשו כן, אלא הבגד היה עומד בעינו ומן רב מפני שנזהרו מאד בשמירתו. הסבא זצ"ל לא הטה לעולם עיניו להביט אל הצדדין, ואם היו רואים בקלם אדם המביט לצדדין שלא לצורך גדול, היתה זאת שם לחרפה גדולה, ואני בבואי לקלם בפעם הראשונה נכנסתי בשעת תפילת המעריב, בקלם ארכה תפילת המעריב כשעה שלימה, ובית "התלמוד תורה" לא היה יותר גדול מחדר זה שאנו נמצאים עכשיו, ואף שחשקי לראות את הסבא זצ"ל היה גדול מאד כי לא ראיתיו עד אז, אעפ"כ[5] לא הרימותי עיני להסתכל בו ולא ראיתיו עד למחר...אנו מניעים פעמים אין מספר הכובע שעל ראשנו, לפעמים אחורי הראש, ולפעמים לצד ימין או לצד שמאל, אבל הסבא זצ"ל היה משים כובעו על ראשו פ"א[6] ביום כראוי, ומאז ואילך לא היה הכובע זז כלל ממקומו כל היום אפילו לא כחוט השערה.
(שם, עמודים כז - כח).
בספרו "תנועת המוסר", הרב דב כץ מתאר את הסדר ששרר ב"תלמוד תורה" בקלם:
דקדקו גם בנקיון וסדר הבית והכל היה משופשף ומסודר ער להפליא. בכל זויות הבית עמדו כלי יריקה ואשפה, ולא קרה שאיש יתעלם וילכלך את הרצפה, או ישליך תחתיו אילו פיסות נייר ושיירי דברים. לא קרה שאיש יניח איזה חפץ שלא במקומו או שלא כסדרו, או יגע סתם באיזה חפץ ויטלטלו ממקום למקום...
רש"ז היה מייחד לנקודה זו תשומת לב רבה. פעם כשבא בליל יום הכיפורים לבית התלמוד וראה שנטלת המים איננה על מקומה, נשא על זה משא שלם בשיחתו לפני "כל נדרי"'. כן אירע פעם, שמצא על רצפת בית התלמוד עקבות מים שנשפכו ממיחם התה, שהתלמידים היו מכינים לעצמם. הוא הפך את המקרה הזה לשערוריה שלמה, והרצה שיחת תוכחה חריפה על הפרת הסדר ועל רשלנות והזנחה.
הדקדוק הגיע לידי כך, שנקבע למנהג, שכל תלמיד שהיה יוצק תה מהמיחם, היה מוריק את טיפות המים הנשארות תלויות בברז, כדי שלא תטפטפנה אח"כ מאליהן ותרטבנה את הרצפה...
אנשים מן החוץ תמהו לפעמים על הסלסול שנהגו בבית התלמוד הקלמאי בעניני סדר ונקיון, ולא הבינו למה נתנו לדבר זה - שיש לו לכאורה רק ערך חיצוני - תשומת לב כה רבה. קרו גם קוריוזים מעניינים. סוחר אחד עבר לפנות ערב אחד על יד אותו בית התלמוד, וסר לשם לתפילת ערבית. בהיכנסו לתוכו, מצא את כל תלמידי הבית צמודים למקומותיהם, ראשיהם מורכנים ואזניהם נטויות לדברי רש"ז העומד במרכז ומטיף בקול עצוב דברי תוכהה מרים וקורא לתשובה ותיקון. הסוחר שהיה חדש במקום ולא היה רגיל לשיחות רציניות כאלה, קיבל רושם שיש כאן מקרה של הספד, והטה אוזן להקשיב מי הוא הנפטר הלז. ומה נדהם האיש לשמוע כי כל השיחה הרצינית הזאת לא באה אלא בגלל ערדליים הפוכים. כשנכנס רש"ז לבית התלמוד, מצא שהערדלים של אחד התלמידים אינם מסודרים במקומם כראוי והם מפוזרים והפוכים. הוא כינס מיד את התלמידים והרצה לפניהם את השיחה הנזכרת, מקרה זה היה מוזר בעיני הסוחר והוא יצא בלעג מבית התלמוד והפיץ בעיירה שמועה לגלגנית שהרש"ז ערך הספד על ערדליים הפוכים.
אולם כבר אמור, שבבית התלמוד הקלמאי לא ראו בסדר - ענין חיצוני גרידא, כי אם תכונת נפש שרשית וראי להשקיף בו על המצב הפנימי. אם יש דבר שאיננו כשורה בחיצוניותו של אדם, הרי זה אות שיש ליקוי בפנימיותו. מי שחפציו מבולבלים, גם רעיונותיו מבולבלים ומי שאיננו מקפיד על נקיון ביתו, איננו מקפיד גם על טהרת רוחו. ומשום כך ראו בבית התלמוד הקלמאי, בהפרת סדר כל שהיא - שערוריה שלמה. אם אותו תלמיד התרשל בהנהגתו ולא הקפיד שלא ישפכו מים על הרצפה, דנו מזה שהוא מרושל בכל מהותו ואיננו מקפיד גם על מחשבותיו ומעשיו, או אם הלז לא הניח את ערדליו במקומם וכסדרם, הוכחה מכאן שהריהו מפוזר ומבולבל בכל דעותיו והליכותיו.
("תנועת המוסר", חלק ב', עמודים 189 - 187).
בהמשך השיחה מביא ר' ירוחם משל שהיה אומר ר' שמחה זיסל, כדי להסביר את חשיבותו של הסדר:
הסבא זצ"ל היה אומר שסדר דומה לקשר שבשלשלת של מרגליות, שאף שהעיקר הלא הם המרגליות, והקשר שבשלשלת הלא הוא באמת רק דבר טפל, אבל מ"מ[7] אם יתירו זה הקשר הנה יפלו כל המרגליות ארצה, כן הוא ענין של סדר, סדר הוא השומר כל טוב שבעולם, אע"פ שהוא לעצמו איננו אלא דבר של טפל, אם האדם הוא מסודר אז התורה והתפילה וכל המצוות שלו שמורים ובטוחים בקיומם, ואם לאו ח"ו[8] כל המרגליות יפלו ארצה, צריך האדם לקום משנתו בזמן קבוע, להתפלל בזמן קבוע, להתחיל לימודו בזמן קבוע, וגם לפסוק מלימודו צריך להיות בזמן קבוע, הסבא זצ"ל היה מספר בשם הגר"ח זצ"ל מוולוזין, שכשמגיעה לדוגמא שעה י"ב, הזמן שקבע לו אדם לגמור סדר לימודו, צריך הוא לפסוק בין תיבת "אמר" לתיבת "רבא", ולהניח את תיבת "רבא" ל"סדר" הבא, אין לשנות הסדר אפילו אם ירעמו ויברקו סביבו.
 (שם, עמוד כח).
ראיה נוספת להכרחיות הסדר מביא ר' ירוחם מעולם הטבע שמונהג ומסודר בסדר ודיוק מופלא:
כל הבריאה מתנהגת בסידור נורא, לו איזה דבר ישנה זמנו אפילו בחוט השערה היה העולם חרב מיד, אם השמש זורח במוקדם רגעים אחדים, מיד היו יוצאים חורבנות נוראים ח"ו, מכאן לראות שסדר אינו רק כקשר שבשלשלת מרגליות כנ"ל, אלא סדר הוא דבר אשר הכל תלוי בו, ובלעדו לא יוכל להתקיים שום דבר, סדר הוא לעיכובא, סדר הוא מן המעלות היותר גדולות, וכמעט שהוא עטרת כל המעלות.
(שם).
הטיעון האחרון שמעלה ר' ירוחם הוא טיעון פרקטי. המשטר והסדר הוכחו כאמצעים הטובים ביותר לשיפור התפוקה וההישגים. הדבר נכון בעולם ההישגים החומריים וודאי שגם בעולם העבודה המוסרית:
רואים אנו אומות אשר יש להם מעלת הסדר, והיא אמנם הסיבה להם לשלמות בתעשיה ובמדע...ק"ו שמעלת הסידור תפעול גדולות ודאי כשנשתמש בו לתורה ולמצוות.
(שם, עמוד כט).
בסיומה של השיחה ר' ירוחם סוגר את המעגל ומתייחס לשאלות שהציב בפתח הדברים:
אחר כל דברינו אלה נבין פשוט מה שהפליגה תורה כ"כ בענין הסדר של הדגלים, והרוצה לדעת חומר עונש ביטול סדרים, יתבונן במה שלמדנו בפרשתנו, כי משורר ששיער חייב מיתה מפני שעבר על חוק הסדר, נוראים הדברים.
(שם).
 
*
**********************************************************
*
* * * * * * * * * *
כל הזכויות שמורות לישיבת הר עציון ולנחמיה רענן, תשע"ג
נערך על ידי צוות בית המדרש הוירטואלי
*******************************************************
בית המדרש הווירטואלי (V.B.M) ע"ש ישראל קושיצקי שליד ישיבת הר עציון
The Israel Koschitzky Virtual Beit Midrash
האתר בעברית:          http://www.etzion.org.il/vbm
האתר באנגלית:            http://www.vbm-torah.org
 
משרדי בית המדרש הוירטואלי: 02-9937300 שלוחה 5
* * * * * * * * * *
*
**********************************************************
*
 
 
 
 

[1]   במדבר, א', נב.
[2]   כל כך.
[3]   דהיינו לוי שתפקידו בשירה, ולא בסגירת או פתיחת שערי בית המקדש, שעסק בסגירת או פתיחת השערים.
[4]   אף על פי.
[5]   אך על פי כן.
[6]   פעם אחת.
[7]   מכל מקום.
[8]   חס חלילה.