זבחים דף צב – דם חטאת בכיבוס, כניסה פנימה ושפיכה לרצפה

  • הרב ברוך וינטרוב
במשנה הפותחת את פרק 'דם חטאת' נאמר בפירוש כי דם החטאות כולן טעון כיבוס. אמנם, הגמרא לומדת כי לכלל זה יש יוצא מן הכלל – חטאת העוף, אשר דמה אינו טעון כיבוס. מיד לאחר הלימוד מובאות שתי בעיות של ר' אבין העוסקות בחטאת העוף: דין דם חטאת העוף שנכנס אל תוך ההיכל, ודין דם חטאת העוף שנשפך על הרצפה. את הבעיא השניה של רבי אבין מנסה הגמרא ללמוד מתוך המשנה. האם ישנו קשר נוסף בין שאלותיו של רבי אבין לבין דין כיבוס?
לכאורה נראה שכן – שתי בעיותיו של רבי אבין מבוססות על כך שבחטאת העוף אין קבלת הדם בכלי, ומן הגמרא עולה כי הלכה זו היא אחת הסיבות להבדל שבין חטאת העוף לשאר החטאות לגבי דין כיבוס.
נראה, אם כן, כי רבי אבין מעיין בהשלכותיו הרחבות של חילוק זה – שאלתו היא האם העובדה שדם חטאת העוף אינו מתקבל בכלי משפיעה רק על דין כיבוס, או שמא גם על הלכות נוספות, כגון הכנסה להיכל ושפיכה.
אם אכן זוהי נקודת המוצא של רבי אבין, יש לבחון מה הסברה לחלק בין ההלכות. מדוע לעניין כיבוס יהיה חסרונו של כלי קבלה משמעותי, ואילו לגבי הכנסה ושפיכה ניתן לומר שצוואר העוף משמש ככלי?
ניתן להציע כי לקבלת הדם בכלי ישנם שני תפקידים: התפקיד הראשון הוא מעבר שלב בהקרבה כולה, משלב השחיטה לשלב הזריקה, והתפקיד השני הינו יחודי לדם - העלאת רמת קדושת הדם על ידי יעודו לזריקה במזבח.
לאור שני תפקידים אלו נוכל להבין את החילוק שעושה רבי אבין בין כיבוס לבין הכנסה ושפיכה. הכיבוס קשור לקדושת הדם כשהוא לעצמו, ולא לשלב ההקרבה. לעניין זה, חסרון הקבלה בכלי בחטאת העוף הינו מכריע. שפיכה והכנסה, לעומת זאת, אינן קשורות לדם כשהוא לעצמו, כי אם לשלב ההקרבה. השפיכה פוסלת רק בשלב השחיטה, ולא בשלב הזריקה, ואילו ההכנסה להפך – פוסלת רק בשלב הזריקה ולא בשלב השחיטה.
לעניין המעבר מן השחיטה לזריקה, יכול רבי אבין לטעון כי הוא נעשה ממילא לאחר המליקה. מאחר וההזאה בחטאת העוף נעשית מתוך צווארו של העוף, הרי שמציאות הדם בצוואר המלוק, כשהוא מוכן להזאה, היא היא המעבר לשלב הזריקה.
אמור מעתה: דם חטאת העוף אינו מתקבל בכלי, ועל כן קדושתו כשלעצמו פחותה מדם הבהמה, אשר יש לו קדושה בכלי. זוהי הסיבה לכך שדם חטאת העוף הניתז על בגד אינו מחייבו בכיבוס. אמנם, רבי אבין מציע שלמרות זאת, לעניין המעבר משלב המליקה לשלב ההזאה ניתן לראות את צוואר העוף ככלי, שכן בפועל נעשית ההזאה ממנו עצמו, ולראיה זו יהיו השלכות לדין כניסה להיכל ושפיכה.