דילוג לתוכן העיקרי

זבחים | דף צח | קדושת וולדות קודשים

הברייתא המובאת בגמרא (צח ע"א) למדה מקרבן האשם שהשפיר והשליה שברחם הקרבן אינם קדושים:
"אשם - מה אשם אין שפיר ושליא קדוש בו, אף כל אין שפיר ושליא קדוש בו.
קסבר: וולדות קדשים בהוייתן הן קדושים, ודנין אפשר משאי אפשר".
כלומר – כמו שבקרבן האשם הבא מן הזכר אין שפיר ושליה קדושים (משום שאין כלל שפיר ושליה בזכרים), כך גם בשאר הקרבנות אין קדושה לשפיר ולשליה. הגמרא מעירה על דברי הברייתא שהם כמאן דאמר "וולדות קדשים בהוייתן הן קדושים", כלומר – וולדות הקרבנות קדושים רק לאחר שנולדו, ולא כאשר הם ברחם אמם. דעה זו מנוגדת לעמדה ש"וולדות קדשים ממעי אמן הן קדושים" המובאת בגמרא בתמורה (כה ע"א).
בביאור מחלוקת זו נחלקו המפרשים בסוגיין. דעת רש"י (ד"ה מה, כפי שהבינו התוספות) היא שלכולי עלמא קיימת קדושת קרבן בשפיר ובשליה וצריך לאכלם בקדושה, אלא שלמאן דאמר "ממעי אמן הן קדושים" צריך להקטיר את חלביהם על המזבח כקרבן גמור, ולמאן דאמר "בהוייתן הן קדושים" אין צורך בכך.
לעומת זאת, דעת התוספות (ד"ה אף) היא שגם למאן דאמר "ממעי אמן הן קדושים" אין מקטירים את חלביהם אלא צריך רק לאכול אותם בקדושת קרבן, ואילו למאן דאמר "בהוייתן הן קדושים" אין בהם קדושת קרבן כלל והם כחולין גמורים.
נראה שמחלוקת זו מצביעה על שתי הבנות שונות ביחס לאופי הקדושה שחלה על הוולד במעי אמו. לדעת רש"י קדושת האם מועתקת אל הוולד כמות שהיא, וממילא גם הוא נחשב מעין קרבן קטן שצריך להקטיר את אבריו (אמנם אין הוא קרבן נפרד, ואין הוא צריך שחיטה וזריקה בפני עצמו). מאידך, לדעת התוספות הוולד נכלל בתוך קדושת הקרבן של אמו ונחשב כחלק מבשרה וכאיבר מאיבריה, וממילא אין צורך בהקטרת חלבו ויש לאכול את כולו בקדושה כאחד מאיברי הקרבן.
מסתבר ששורשיה של מחלוקת זו הם בהבנת מעמדו של העובר כ"ירך אמו". בתוספות בב"ק (מז ע"א) מבואר שישנן שתי משמעויות לאמירה ש"עובר ירך אמו":
א. כל חלות שחלה על האם חלה גם על העובר (אם היא נרבעה, גם הוא נרבע).
ב. לעובר אין מעמד מעבר למעמדו כחלק מאמו (אם היא נטרפה ואין לה חיות, גם לו אין חיות).
נראה שרש"י מקבל רק את ההבנה הראשונה, ולכן הוא סבור שהעובר מקבל את קדושת הקרבן מאמו והיא מיושמת בו באופן נפרד. לעומת זאת התוספות מקבלים גם את ההבנה השנייה ולכן סבורים שאין העובר יכול לקבוע קדושה לעצמו ולהגדיר את חלביו כחייבים הקטרה, והוא נחשב רק כאיבר מאיברי אמו.

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)