דילוג לתוכן העיקרי

זמן תפילת מנחה

בשבועות האחרונים אנו עוסקים בענייני התפילות השונות לאור מחלוקת האמוראים אם "תפילות אבות תיקנום" או ש"תפילות כנגד תמידין תיקנום". כזכור, הגמרא בברכות מכריעה שגם לדעה שתפילות אבות תיקנום - רבנן הסמיכו את חיובן על הקרבנות ודיניהם. היום נעסוק בזמנה של תפילת מנחה, שניתקנה כנגד תמיד של בין הערביים.

בגמרא בברכות כו ע"ב נאמר שניתן להתפלל מנחה החל מחצי שעה לאחר חצות היום, וזמן זה נקרא "מנחה גדולה". תפילת מנחה הנעשית לאחר תשע שעות ומחצה - מכונה "מנחה קטנה". מה ההבדל בין שני הגדרים הללו?

הרמב"ם כותב: "תפלת המנחה כנגד תמיד של בין הערבים תקנו זמנה. ולפי שהיה התמיד קרב בכל יום בתשע שעות ומחצה - תיקנו זמנה מתשע שעות ומחצה, והיא הנקראת מנחה קטנה. ולפי שבערב הפסח שחל להיות בערב שבת היו שוחטין את התמיד בשש שעות ומחצה - אמרו שהמתפלל מאחר שש שעות ומחצה יצא, ומשהגיע זמן זה הגיע זמן חיובה, וזו היא הנקראת מנחה גדולה" (הל' תפילה ג', ב).

מבואר מדברי הרמב"ם, שהזמן העיקרי לתפילת מנחה הוא זמן מנחה קטנה, שזה הזמן שבו היו מקריבים בפועל את קרבן התמיד. זמן מנחה גדולה הוא בדיעבד, שכן זה לא הזמן שמקריבים בו את קרבן התמיד, אלא רק הזמן שניתן להקריב בו את התמיד. מעניין הדבר, שאין די בכך שניתן להקריב בזמן זה את התמיד, ויש צורך שהדבר יקרה לעיתים בפועל, כפי שמסתמך הרמב"ם על הקרבת התמיד בערב פסח שחל בשבת. התפילות ניתקנו כנגד הקרבת התמידים בפועל - לכתחילה בזמן של אותו היום, ובדיעבד בזמן של יום אחר.

על פי דברינו ניתן להגיע לנפקא-מינה מעניינת. בערב פסח, שבו משתנה זמן הקרבת התמיד, הזמן שבו יש להתפלל מנחה לכתחילה ישתנה אף הוא: באמצע השבוע - בשבע ומחצה, ובערב שבת - בשש ומחצה.

אמנם, ייתכן שאין להתאים את התפילה לקרבן של אותו היום דווקא, שכן לא מצינו שמעמדה של ערבית של ליל שבת פחוּת משום שבליל שבת אין מקטירים אמורים ופדרים (שהרי תפילת ערבית ניתקנה כנגד הקטרת האמורים והפדרים).

אף אם כן נקבל את הצעתנו - נראה שיש למתנה מעט, ולומר שהזמן לכתחילה בערב פסח הוא מאוחר בשעה מזה שהצענו. אם נעיין בדברי הרמב"ם, נראה שהוא מבחין בין הדין לכתחילה לבין הדין בדיעבד בשתי נקודות: זמן התפילה לכתחילה הוא הזמן שבו מוקרב הקרבן (דהיינו, נזרק דמו) בכל השנה, ואילו זמן התפילה בדיעבד הוא הזמן שבו הקרבן נשחט בערב פסח. המשנה בפסחים קובעת שקרבן התמיד בערב פסח היה קרב שעה אחרי שחיטתו.לכן, גם אם נקבל שבערב פסח ניתן להסתמך לכתחילה על זמני ההקרבה של ערב פסח - אין כל סיבה לקבל לכתחילה את זמן השחיטה, ויש להתפלל (לכתחילה) החל מזמן ההקרבה.

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)