דילוג לתוכן העיקרי

זמנו של שטר מוכיח עליו

בית המדרש הוירטואלי

&nbsp

דף יוםיומי

בבא בתרא דף קלו – זמנו של שטר מוכיח עליו

המשנה בדף קלה ע"ב הציגה את ה"דייתיקי" – שטר מתנה שכותב אדם הנוטה למות. ייחודו של שטר זה, שהוא נכתב כשהחולה עודנו בחיים, אך ייכנס לתוקף רק לאחר מיתתו. אמנם ככלל לא ניתן לכתוב שטרות ולהקנות לאחר מיתה, אך זהו החידוש המיוחד שבמתנת שכיב מרע: לאחר מיתה יתברר שהעִסקה התבצעה, למעשה, עוד כשהנפטר היה בחיים.

במשנה בדף קלו ע"א נאמר (וכך מפורש גם בברייתא בדף קלה ע"ב) שגם בריא יכול להקנות במנגנון זה, כלומר לכתוב שטר שיחול בפועל רק לאחר מותו. לדעת רבי יהודה, לשטר זה נוסח ייחודי:

"הכותב נכסיו לבניו – צריך שיכתוב 'מהיום ולאחר מיתה', דברי רבי יהודה".

כלומר הנותן קובע שלאחר מיתתו יחול השטר למפרע מיום חתימתו. המשנה מוסיפה כי רבי יוסי חולק על רבי יהודה וסבור שאין צורך לכתוב "מהיום". והגמרא מבארת:

"היינו טעמיה דרבי יוסי, דאמר: זמנו של שטר מוכיח עליו".

כידוע, אחד הפרטים המופיעים בכל שטר הוא תאריך כתיבתו. לדעת רבי יוסי, תאריך זה קובע את מועד חלותו של השטר. אמנם בשטר נאמר רק שהמתנה היא "לאחר מיתה", אך מאחר שכוונת הכותב ברורה לחלוטין – שלאחר מיתה יחול השטר למפרע מיום חתימתו – אין צורך לכתוב זאת בפירוש.

ממורנו הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א שמעתי, שניתן לבאר את דעת רבי יוסי בשתי דרכים:

- דרך א – הערכה מציאותית: בדרך כלל כוונת הכותב להחיל את השטר מיום הכתיבה.

- דרך ב – חידוש עקרוני בדיני שטרות: שהזמן איננו נספח צדדי לשטר, כי אם חלק מהותי ממנו. הקביעה כי זמנו של שטר מוכיח עליו, אות היא שהזמן הוא אכן חלק מהותי מהשטר ומתוכנו.

על פי הדרך השנייה, ייתכן שמחלוקת רבי יהודה ורבי יוסי היא מחלוקת עקרונית.

בעל ספר העיטור [רבי יצחק ב"ר אבא מארי ממרסיליה שבפרובנס (היום מרסיי שבדרום צרפת), חי במאה הי"ב; בספרו פסקים בנושאים שונים, והראשונים מרבים לצטטו] קובע שזמן "אינו מעיקר השטר" (ספר העיטור מאמר ראשון, וכן בספרו מאה שערים). בעל העיטור מביא לכך גם נפקא מינה. עדים החתומים על השטר אינם יכולים לחזור בהם מהדברים הכתובים בו, בגלל דין בהלכות עדות: "כיון שהגיד, שוב אינו חוזר ומגיד". ואולם, העיטור פוסק כי העדים רשאים לטעון שהזמן הכתוב בשטר איננו נכון, שהרי לשיטתו, אזכור הזמן איננו חלק מהותי מהשטר, ולכן גם אינו חלק מהותי מן העדות. ליסוד זה של העיטור חשיבות גדולה בסוגיות שונות בדיני שטרות. הרב ליכטנשטיין הטעים, שעל פי הדרך השנייה בהבנת דבריו של רבי יוסי, שנוי אותו יסוד עקרוני של העיטור במחלוקת תנאים.

בהמשך המסכת נעסוק בע"ה בהרחבה בדיני שטרות, ומן הסתם נחזור ונדון בתפקידו של הזמן המוזכר בשטר.

הרב אודי שוורץ

&nbsp

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)