חגי תשרי

הגמרא בסוכה נה ע"ב מסבירה את משמעותם של הקרבנות הרבים המוקרבים בחג סוכות: "הני שבעים פרים - כנגד מי? כנגד שבעים אומות". כלומר, יש בחג הסוכות פן אוניברסלי, ובשלו אנו מביאים בחג קרבנות כנגד כל אומות העולם. יסוד האוניברסליות עולה פעם נוספת בחודש תשרי בראש השנה, כפי שכותבת המשנה הידועה (ר"ה טז ע"א): "בארבעה פרקים העולם נידון:... בראש השנה - כל באי עולם עוברין לפניו כבני מרון". ראש השנה אינו רק יום משפט לעם ישראל, אלא יום המשפט לאנושות כולה. מכאן, שיש בחגי תשרי צד אוניברסלי, הקושר בינינו לבין אומות העולם.

כך מסביר הראי"ה עניין זה (קובץ ז' פסקה קלג): "בחודש תשרי מתגדלת בנו הקדושה הטבעית, יסוד עריגת האמונה על פי מקוריותה הנפשית, ומזה מתפרנסים כל העמים כולם פרנסתם הרוחנית, שבעים פרים כנגד שבעים אומות". כלומר, בחודש תשרי אנו מחזקים את הפן הטבעי שבנו - צד האמונה הטבעית, שצריכה להיות קיימת בכל בן אדם, ללא קשר לאומתו ולשייכותו הלאומית. צד זה מחבר בינינו לבין אומות העולם, כיוון שביסוד זה אנו זהים אליהם. זהו יסוד שבעים הפרים המוקרבים בחג סוכות: כיוון שאנו מדגישים את האמונה הטבעית האוניברסלית, אנו יכולים להועיל לשאר האומות ולכן מביאים קרבנות גם עבורם.

אמנם, הראי"ה ממשיך ומסביר שההפרדה בין הפנים השונים בעבודת ה' אינה הפרדה הרמטית. אמנם בחודש תשרי אנו מדגישים את האמונה הטבעית, אך איננו מתנתקים מהפן המיוחד לנו - האמונה היהודית, המיוחדת לעם ישראל השומר תורה ומצוות. שני הפנים משפיעים זה על זה, וגם האמונה הטבעית של עם ישראל שונה מהאמונה הטבעית של אומות העולם. האמונה היהודית בנויה על בסיס האמונה הטבעית, משכללת אותה ומתקנת אותה.

וכך מסיימת הגמרא בסוכה את טעמי הקרבנות של חג הסוכות בהסבר הפר היחיד המובא בשמיני עצרת: "פר יחידי למה? כנגד אומה יחידה. משל למלך בשר ודם שאמר לעבדיו: עשו לי סעודה גדולה. ליום אחרון אמר לאוהבו: עשה לי סעודה קטנה, כדי שאהנה ממך". החג האחרון של חודש תשרי הוא חג המבטא דווקא את הפן הלאומי, את האמונה היהודית ואת השמחה בתורה שניתנה לעם ישראל. זהו חג המייחד אותנו ומבדיל בינינו לבין האומות, ואף הוא ממוקם בחודש תשרי. הווי אומר: אמנם אנו מחזקים את האמונה הטבעית ועובדים עליה, אך ודאי שאף האמונה הטבעית האוניברסלית מושפעת ונבנית מהאמונה היהודית.