חג סיגד שמח!

  • רבני ותלמידי הישיבה
"יום אחד התקשר אלי בחור, בן הקהילה. הוא סיפר שהוא בחור ישיבה, ושהוא נבוך ביחסיו עם הוריו ומסורתם. 'הגעתי הביתה', אמר, 'ואני לא יודע מה לעשות. למדתי שיש בעיה עם הכלים והאוכל של ההורים שלי, בגלל כשרות. מה לעשות? להמשיך לנהוג כרגיל, או לנהוג אחרת ולהקפיד על כללי הכשרות, שהם חדשים לנו ולהורינו?"
בסיפור זה פותח בוגר הישיבה, הרב מברהטו סולומון, את ספרו 'אור האורייתא', סיפור שמגלם את הדילמה שהספר מתמודד עימה.
יהדות אתיופיה שמרה לאורך הדורות במסירות נפש ובהקפדה רבה על מצוות התורה שבכתב, ה'אורית'.
עם עלייתם לארץ נקרעו רבים מיהודי אתיופיה בין הרצון לשמור על מסורתם הייחודית ובין ההבנה שבארץ ישראל שמירת התורה בתחומים רבים שונה מאוד מהמסורת שנשמרה בידם.
הרב סולומון שלמד שנים רבות בישיבה, הוסמך לרבנות ועוסק בגיור ובנישואין ובהכשרת רבנים בקרב קהילת יהודי אתיופיה, משלב בספרו את המחויבות להלכה יחד עם נאמנות למסורת המיוחדת לעדה ולמנהגיה.
הספר מורכב מעיונים קצרים על סדר פרשות השבוע, ודן במצוות, מנהגים וערכים מרכזיים שאפיינו את יהודי אתיופיה וקשורים לפרשה. המסר המרכזי הוא שאפשר לקחת את המחויבות והמסירות של בני העדה וליישם אותן גם בהלכה הנקוטה בארץ ישראל.
כותב הרב אמנון בזק על הספר:
"ההיכרות עם מסורת זו מרתקת וחשובה לא רק לאנשי העדה אלא לכל עם ישראל. המחבר מציג באופן ברור ואמיץ את עמדתו בנושא: "בעוז ובענווה, בחשיבה עצמאית ואמיצה נמשיך את מסורת אבותינו במציאות המתחדשת... מי שנתן לאבותינו בגלות אתיופיה את העוז והגבורה לשמור מצוות במסירות נפש עצומה, הוא ייתן לנו את הבינה והדעת להמשיך בשמירת המצוות גם בארץ אבותינו".
חג סיגד שמח!