דילוג לתוכן העיקרי

חולין דף לב | מה בודק החכם?

הרב ירון בן צבי
28.12.2018
רבי שמעון אומר שאם השוחט שהה בזמן השחיטה – שחיטתו פסולה. רבי יוחנן מסביר שזמן השהיה עליו מדברת המשנה הוא כזמן ביקור החכם.
על פי רש"י, הכוונה לזמן שלוקח לחכם לבדוק את הסכין (בשלוש רוחותיה). אולם מלשון הרמב"ם (פירוש המשנה, חולין, ב, ג) נראה שהכוונה לבדיקת הבהמה:
"אמרו כדי בקור טבח חכם כלומר שעור שיבקר את השחיטה לידע אם נשחט השעור הראוי או לאו".
כלומר – הרמב"ם מפרש שהכוונה היא שיראה לחכם את הבהמה כדי שיבדוק האם השחיטה נעשתה כשורה. באופן דומה נראה מדברי התוספתא(פרק ב, ח):
"ר' שמעון אומר כדי ביקור בהמה אחרת".
דהיינו, הביקור הוא ביחס לבהמה ולא ביחס לסכין. דבר זה דורש ביאור, כלומר – מדוע השתמשה התוספתא בלשון "בהמה אחרת"? אפשר להסביר שהבהמה הזו פסולה משום שהייה, ולכן אין טעם לבדוק אותה אחרי השחיטה. מסיבה זו דיברה התוספתא על בהמה אחרת ,שלא נפסלה, ויש לבדוק את סימניה אחר השחיטה.
אם כן, לדברי הרמב"ם מובן מדוע יש עניין של בדיקת החכם בזמן השחיטה. אולם, לדברי רש"י נראה שכל עניין הבדיקה הוא רק קודם לשחיטה, שכן בדיקת הסכין היא לפני השחיטה ולא במהלך השחיטה; ואם כן, מדוע לדבריו יש קשר בין בדיקת החכם לפסול שהייה?
מכל מקום, דברי הרמב"ם מוקשים מכיוון שבגמרא (ט, א) נאמר שהטבח כשר לבדוק את הסימנים, ואם כן, לדעת הרמב"ם, מדוע מצריך רבי יוחנן שיעשה זאת חכם דווקא (לדעת רש"י בדיקת החכם נצרכת משום שבדיקת הסכין נעשית על ידי החכם)? ועוד, שהבנה כעין זו של הרמב"ם (שהכוונה לבהמה) נדחתה לעיל בגמרא (שם), ויוצא שמפורש שאין הכוונה לבדיקת הסימנים של הבהמה לאחר השחיטה כי אם לבדיקת הסכין (כדברי רש"י).

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)